תמימות המערב

לא ראיתי בשלמותו את הסרט המדובר 'תמימות המוסלמים', אבל הקטעים שרצו באינטרנט הספיקו כדי להתרשם שמדובר ביצירה ילדותית, גסה ולא מקצועית, שבגלל רמתה הירודה לא הייתה מגיעה להקרנה בשום מקום רציני, וגם ברשת לא הייתה זוכה לתפוצה ויראלית. אילו לא היו אלפי מפגינים מוסלמים מסתערים על שגרירויות ארצות הברית בכל רחבי העולם הערבי ורוצחים בלוב את שגריר ארה"ב, אף אחד מאיתנו לא היה שומע על הסרט הזה. והמערב מסתכל בתימהון על ההמון המתפרע ואומר לעצמו: טוב, הם לא מסוגלים להבין שהם בעצמם מפיצים בכך את ביזיון מוחמד נביאם בכל רחבי הגלובוס והופכים במו ידיהם סרט עלוב שאיש לא התעניין בו ללהיט בינלאומי. הרי הם לא מבינים גם הרבה פחות מזה - שאין שום קשר בין הסרט הזה ובין השגרירות והדגל האמריקני. הם לא יכולים לתפוס שבמדינה מערבית לא הממשלה עושה סרטים ולא השלטון קובע למי תהיה מצלמה ולמי לא. הם בטוחים שכל מדינה יכולה ורוצה לעקוב אחרי כל אזרח שלה ולהשגיח על מעשיו, ואם אזרח אמריקני יצר סרט שמבזה את מוחמד סימן שזו דעתה של אמריקה על מוחמד. לכן הם מתנפלים על השגרירות, לכן הם שורפים את הדגל, לכן הם רוצחים את השגריר. אנחנו צריכים להבין את זה ולנהוג ברגישות. ודאי שאין טעם להתווכח איתם ולהסביר להם את רעיון חופש הביטוי, זה שאומר: אני מתנגד בכל נפשי לדברים שאתה אומר אבל אלחם בכל מאודי על זכותך לומר אותם. את זה ברור שהם לא בנויים להבין. צריך להבין ללבם, אומר המערב הנאור, צריך לגלות רגישות ולמנוע ככל האפשר מוקדי חיכוך ואי הבנה. גם במהומות מנהרת הכותל אצלנו אני זוכר חבורה של פרשנים מלומדים יושבים באולפן ואומרים דברים דומים: בסדר, אנחנו מבינים שהמנהרה רחוקה מאוד מיסודות אל-אקצה, שכל כולה מחוץ להר הבית ובכלל היא בצפון ואל-אקצה בדרום, אבל אין טעם לנהל ויכוח על עובדות גיאוגרפיות וטופוגרפיות בשעה שהרוחות סוערות והנפשות מתלהטות. הפלשתינים בטוחים שאל-אקצה בסכנה, וזו העובדה הקובעת. ואני רוצה לשאול שאלת תם: זה באמת כל כך נאור לחשוב שהמוסלמים מטומטמים? שכל יהודי בישראל יודע שהמנהרה לא מסכנת כהוא זה את יסודות אל-אקצה, ורק ערבי לא מסוג להבין את זה? מפני שהם מוסלמים הם לא יודעים איפה צפון ואיפה דרום? היום קוראים לזה 'חשיבה פוסט-קולוניאלית': בעבר חשבנו שאנחנו בני המערב נעלים על הילידים הפרימיטיביים אבל עכשיו אנחנו מכפרים על חטאינו ולומדים להכיל את התרבות השונה ולהתייחס אליה ביחס של כבוד. נו באמת. כל איש במערב מבין שלא ארה"ב יצרה את הסרט הזה אלא איזה בחור תימהוני חצי פשיסט וחצי בור, אבל למוסלמים אין מספיק שכל להבין את זה. אנחנו יכולים להבין את התרבות שלהם אבל להם אין כלים להבין את התרבות שלנו. זה יחס של כבוד? זו חשיבה קולוניאלית מתנשאת וצרת אופקים הרבה יותר מהקולוניאליזם הקלסי.

הזעם הוא המטרה

סליחה חברים, אבל אם מישהו טיפש ולא מבין במשוואה הזו, אלה לא המוסלמים. הם מבינים יפה מאוד את תרבות המערב, ולוחמים נגדה. יש להם אינטרנט ויש להם טלוויזיה ויש להם בנים ואחים שלומדים במיטב האוניברסיטאות במערב. הם מבינים מצוין מהו חופש הביטוי ויודעים יפה מאוד עד כמה הוא ציפור הנפש בתרבות המערב, אבל הם רוצים לקעקע אותו, בדיוק את ציפור הנפש. כי מלחמה להם בתרבות המערב ובערכיה. הם יודעים שבמו ידיהם הם מנפחים סרט קטן ולא חשוב לממדים מפלצתיים, ובכך הם מעצימים ומגדילים פי אלף את הפגיעה בכבוד נביאם. הם יודעים את זה ומעוניינים בזה. הסרט הוא לא הסיבה למהומות הפראיות. הוא אפילו לא העילה להן, הוא רק תירוץ. בדיוק כשם שלא מנהרת הכותל הייתה הסיבה ל'מהומות מנהרת הכותל', ולא באמת ביקורו של אריק שרון בהר הבית הצית את 'אינתיפאדת אל-אקצה'. כמה פתי צריך להיות כדי להאמין שהפלשתינים יצאו למלחמה של שלוש שנים מפני שאריק שרון היה על הר הבית 20 דקות. כמה לא חכם להאמין שאלפי אנשים יוצאים עכשיו לרחובות בזעם ענקי בגלל סרט מטופש שעשה תימהוני אחד וכל מי שהוא משהו במערב סולד ממנו ומגנה אותו. לא הסרט הוא סיבת המהומות, המהומות הן סיבת עצמן. הזעם הוא לא תוצאה אלא מטרה. שריפת הדגל האמריקני (והישראלי) היא לא התפרצות יצרים אלא מהלך אסטרטגי, בדיוק כמו נפילת מגדלי התאומים בניו-יורק, במקרה (?) באותו תאריך, 11 בספטמבר. ואם כבר הזכרנו את האירוע ההוא, בואו נחשוב עליו קצת. חוללו אותו תשעה עשר אנשים צעירים, משכילים, מוכשרים, לא עניים ולא פרימיטיביים. זו לא הייתה התפרצות יצרים ספונטנית אלא פעולה מחושבת ומתוכננת בקור רוח כמעט בלתי אנושי. במשך חודשים ארוכים תכננו הצעירים האלה לפרטי פרטים את הפעולה שבה הם עתידים למות בוודאות של מאה אחוזים. עליהם בוודאי אי-אפשר לומר שהם לא הבינו את תרבות המערב, שהם לא נחשפו ליתרונות של הדמוקרטיה והחופש, שהם היו המון מוסת, או שהם היו עד כדי כך טיפשים לחשוב שהפלת שני מגדלים תמוטט את ארצות הברית ותשליט את האיסלאם על העולם. מה היה בראש של הבחורים המשכילים והמוכשרים ההם? למען מה הם הלכו בקור רוח מופתי אל מותם? החשיבה המתנשאת, הקולוניאלית-החדשה שקוראת לעצמה פוסט-קולוניאלית, פוטרת את איש המערב מלשאול את השאלה החשובה הזאת. כי מה הטעם לחשוב מה עובר בראש של משוגעים. הם היו ערבים, נו. מה יש פה להסביר. אבל האמת כנראה הפוכה: אלה לא היו אנשים שלא מבינים ולא רואים דברים שמובנים לנו. אנחנו אלה שלא מבינים ולא רואים איזו אמת חשובה שמובנת להם. האיסלאם נמצא כבר עמוק בתוך מערכה נגד המערב ונגד ערכיו, והמערב קצת מתוך תמימות והרבה מתוך התנשאות עדיין לא רואה את זה. זה לא אומר שכל מוסלמי מגויס למלחמה ושהמערב צריך עכשיו להתחמש ולצאת להילחם במיליארד מוסלמים. אנחנו עדיין רחוקים מזה מרחק רב מאוד, ועדיין המערב חזק עשרת מונים מן האיסלאם. אבל המלחמה הזו מגייסת כל הזמן עוד לוחמים מוסלמים ומגבירה עוד את רגשי האהדה ללוחמים ואת התמיכה במלחמה בקרב הרוב הדומם של מיליארד המוסלמים. זה מה שעבר בראש של מפילי המגדלים, זה מה שעובר בראש של מארגני המהומות ומלבי הזעם הקדוש היום: עוד גיוס, עוד תמיכה, עוד השפלה למערב, עוד קצת כבוד לאיסלאם המתעורר. בשלב כלשהו, שאולי הם צופים אותו בדייקנות רבה יותר משאנחנו מסוגלים לראות, יעבור המספר הקטן של הלוחמים בפועל את המאסה הקריטית שתלכד מאחוריהם את המיליארד ותגייס את כולו למלחמה.

וגם להתפלל

בינתיים, שמענו וראינו שגם באמריקה וגם באירופה השלטונות נוקטים כל מיני צעדים כדי שהסרט (הטיפשי) לא יוקרן בשום מקום, ושהבמאי (הטיפש) "יילקח לחקירה" על-ידי המשטרה. אי-אפשר להתעלם מזה שבכך משהו נסדק או לפחות מתכופף בחופש הביטוי, ציפור הנפש של הדמוקרטיה המערבית. אז במבחן התוצאה מי בסוף יצא מבין יותר את המציאות - ההמונים המתפרעים שכאילו לא מבינים שאין שום קשר בין הסרט ובין שלטונות ארה"ב ולא תופסים שהמערב לעולם לא יוותר על חופש הביטוי, או שלטונות ארה"ב שבמו ידיהם יוצרים את הקשר ולוקחים אחריות עקיפה על הסרט, ושלמען השקט והשלום מכרסמים בעיקרון חופש הביטוי? עשיו מתקוטט עם ישמעאל. מה זה ענייננו? אלא שההיסטוריה מלמדת שכאשר אומות גדולות מתגוששות ביניהן, היהודים צריכים להיזהר מפגיעתם הרעה של שני הצדדים, ובאירופה זה כבר קורה עכשיו בממדים קטנים. לקהילות המפוזרות וליהודים הבודדים. למדינת העם היהודי זו איננה שאלה בממדים קטנים אלא בממדים אסטרטגיים. היא צריכה להיערך, היא חייבת להתריע ולהעיר, היא חייבת לחשוב חשיבה אסטרטגית, ובסופו של דבר יכול להיות לה תפקיד מכריע במניעת ההתנגשות העולמית. ובינתיים מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה כדאי לה מאוד גם להתפלל לאבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו.