מרדכי בלזר: לפיד מכוון של הבונים החופשיים

לשכת "הורדים" מס' 52 ברמת גן של בונים חופשים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל אבלה על מותו של נשיאה לשעבר האח מרדכי (מוטי) בלזר ז"ל, אשר הלך לעולמו ב-23 באוגוסט 2012. מרדכי בלזר ז"ל הובא למנוחת עולם ב-26 באוגוסט בבית העלמין הישן בהרצליה, שם ספדו לו נציגת משרד המשפטים וראשי מסדר הבונים החופשים במדינת ישראל, חבריו וילדיו. עשרות רבות מחבריו הבונים החופשים נפרדו ממנו בטקס מרשים וייחודי. השופט בדימוס, סא"ל (מיל.) מרדכי בלזר ז"ל היה מראשוני המצטרפים ללשכת "הורדים", אשר נוסדה בשנת 1962 ברמת גן. במשך קרוב ל-50 שנה היה מרדכי בלזר מעמודי התווך של לשכה זו, והגיע לפסגת המסדר בארץ כאשר נבחר לעמוד בראשו כנשיא הגדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל בשנים 1991-92. מרדכי ז"ל העמיד דורות רבים של בונים חופשים, ביניהם שלושת בניו, אשר הלכו בדרכו והצטרפו ללשכת "הורדים" ברמת גן בשנת 1992.

חייו ופועלו

מרדכי בלזר נולד בסלבאדור דה-בהייה בברזיל ב-14.4.1931. אביו יצחק בלזר ז"ל, יליד ירושלים ונצר למשפחת רבנים מפוארת, היה מורה לעברית, ששהה שנים רבות בארצות אמריקה הדרומית: ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ועוד, שם לימד עברית בבתי-ספר יהודיים. סבו היה הרב שלמה בלזר ז"ל, מנהל "כולל" ליטא, וילנה זאמוט, קורנלד ולפלנד, ומו"ל העיתון התורני "שערי ציון", בירושלים. אבי סבו היה הרב הגאון יצחק בלזר זצ"ל (הידוע בשם רב איצ'לה פטרבורגר), שהיה מתלמידיו הבכירים של הרב הגאון ישראל מסלנט זצ"ל מייסד תנועת המוסר ביהדות. הוא היה רב ראשי בפטרבורג, רוסיה (ראה ערך "בלזר יצחק" באנציקלופדיה העברית). אמו לאה בלזר ז"ל, לבית גורסקי, ילידת סטולין (בלו-רוסיה), פולין, היגרה עם הוריה לברזיל, ריו-גרנדה דו-סול, שם התיישבו במושבה ברונסה-קלרה, במסגרת ההתיישבות החקלאית של יהודים שאורגנה ע"י האיק"ה מיסודו של הברון הירש. כל משפחת האם עדיין נמצאת בברזיל, בארשים, בסאן-פאולו ובפורטו-אלגרה. מרדכי עלה לארץ בשנת 1936. למד בתלמוד-תורה בירושלים, בשכונת "מזכרת משה", בביה"ס העממי ברחובות, תחכמוני בת"א ובביה"ס "חורב" בירושלים. קיבל תעודת בגרות London Matriculation. למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך ב-1954 כ-Magister-Juris. את התמחותו עשה במשרדו של עו"ד פנחס רבינוביץ ז"ל בירושלים. ב-1.4.1952 נשא לאישה את רנה בלזר, אם ילדיו, ואשר הייתה בתו של צבי לבהרי ז"ל, מי שהיה סגן יו"ר המועצה המקומית ברעננה במשך 40 שנה, סגן המנהל הכללי של "עמיר" חברה להספקה של התאחדות האיכרים בישראל בע"מ וחבר בהנהלת חברת האיכרים ו-פרדס. אחיה הוא פרופ' דוד לבהרי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. רנה נפטרה לפני למעלה מ-15 שנים, בשנותיו האחרונות חי מרדכי עם בת זוגו אלה אבן-שושן.

קריירה צבאית

מרדכי הצטרף למחתרת לח"י לפני קום המדינה. התגייס לשירות סדיר במלאות לו 17 שנה ביום 10.4.48. השתתף במלחמת השחרור ולחם בירושלים. בשנת 1949 שירת בכנף 4 של חיל האוויר (מאז יסודה). סיים את השירות הסדיר בשנת 1950. בזמן לימודיו באוניברסיטה שירת ביחידת סטודנטים, סיים קורס מ"כ ובשנת 1954 קורס קצינים, לאחריו שירת כמפקד מחלקה בשריון בחטיבה 10, גדוד 105. לאחר הסמכתו כעו"ד הועבר לפרקליטות הצבאית שם שימש כתובע פיקודי, הן בפיקוד דרום והן בפיקוד מרכז. עם מינויו לכהונת שופט בשנת 1981 התמנה גם כשופט צבאי ואח"כ שימש כאב בית דין בפיקוד מטכ"ל. את שירותו הצבאי סיים בדרגת סגן אלוף במילואים.

קריירה משפטית

מרדכי היה עורך דין עצמאי בתל אביב משנת 1955 במשך 26 שנה. כמו-כן שימש כתובע בביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי-הדין במחוז תל אביב במשך למעלה מ-10 שנים. כיהן כשופט בית המשפט השלום בנתניה משנת 1981 ועד לפרישתו לגימלאות בשנת 2001. עד שנת 2011 כיהן כיו"ר ועדת שחרורים של אסירים בבתי הסוהר, כיו"ר ועדת בוררות של סוכני הנסיעות בארץ, וכבורר מטעם לשכת עוה"ד, עד לפרישתו הסופית בגיל הגבורות.

בונה חופשי

מרדכי בלזר ז"ל הצטרף לבונים החופשים בנובמבר 1965 בלשכת "הורדים" ברמת גן. לאחר שמילא תפקידים שונים בלשכה, נבחר לעמוד בראשה כנשיא הלשכה בשנים 1972-73, והצטרף ללשכה הגדולה למדינת ישראל. בלשכה הגדולה כיהן בתפקידים בכירים שונים, כסגן נשיא גדול במשך שנתיים, כמשנה לנשיא גדול במשך שנתיים ולבסוף כנשיא גדול של הבונים החופשים בישראל בשנים 1991-92. כיהן כנגיד ראשון גדול בהיכל ארון-הברית בישראל בשנת 1990, והגיע לדרגה ה-33 והאחרונה במועצה העליונה של הנוסח הסקוטי בישראל, ארגונים נספחים ומשלימים למסדר הבונים החופשים. עד יומו האחרון כיהן כיו"ר הוועדה המשפטית בלשכה הגדולה בישראל ובהיכל ארון-הברית בישראל, וכן כחבר בוועדת-התחיקה בלשכה הגדולה ובהיכל ארון-הברית בישראל. היה מרצה ומשתתף פעיל בפגישות של לשכות רבות של בונים חופשים, אשר העניקו לו תואר של נשיא כבוד לאורך ימים. מרדכי בלזר מונה לנציגם הגדול בארץ של הלשכה הגדולה של ברזיל בסאו-פאולו, של המועצה העליונה של הנוסח הסקוטי של ברזיל וכן של היכל ארון-הברית (הנוסח היורקי) של אירלנד. במרוצת השנים ייצג את הלשכה הגדולה בעולם, השתתף בכנסים של לשכות גדולות, של מועצות עליונות ושל היכלי ארון-הברית, שהתקיימו בברזיל, באוסטרליה, בספרד, בפורטוגל, בצרפת, באיטליה, באנגליה ובסקוטלנד. בין הסופדים למרדכי בלזר ז"ל גם מאיר טל, נשיא לשכת עלומים מס' 58 בתל אביב, אשר מעיד על תכונותיו של האיש המיוחד הזה: "לא הספקנו להכין את עצמנו לאירוע הזה, לא חשבנו שהסוף כל כך קרוב, עוד לפני מספר ימים ניהלנו שיחה ערה, היינו משוכנעים שגם הפעם תצליח לשרוד ולקום כעוף החול פעם נוספת ותהייה אתנו עוד שנים רבות. אך המוות בא בחטף וכך גם כתיבת שורות אלה ועמך הסליחה. דווקא בימים קשים אלה שבהם רועמים התותחים אצל אויבנו, וקול הלמות תופי המלחמה נשמע, בימים של חיפוש דרך ושל חיפוש אחר המאור הגדול, קשה שבעתיים לעיכול הידיעה על אובדנו של חבר ואח מכובד ביותר, נשיא גדול לשעבר של הלשכה הגדולה ונשיא כבוד של לשכתנו ושופט בדימוס, על הליכתו של מנהיג, של מורה דרך ושל אב רוחני. קשה שבעתיים הידיעה כי לוחם ללא חת אשר נשא על לוח לבו דברי אמת ושלום, איש חד ורך בעת ובעונה אחת, אדם שהתווה במו ידיו, פיו ועטו, תוואי של נורמות שלטוניות שעניינן טוהר, מוסר ואיכות כמו גם זכויות אדם, הלך ללא שוב. "אורים ותומים" היית לנו מוטי, על שם אותו החושן שנשא על לוח ליבו הכהן הגדול אשר שרת בקודש, ואשר בעזרתם ידע להחליט, להכריע, ולהעביר לעם דברי אלוהים חיים. היית לנו בבחינת הכהן הגדול. וכך, למרות פער הגילים ביני לבין האח מרדכי בלזר ז"ל, הייתה בינינו ידידות יפה וכנה והוא המורה הרוחני שלי אליו תמיד פניתי בשנתיים האחרונות. מעבר לכל אלה היה הוא קודם כל בן אדם. איש פשוט מלא הומור ותאוות חיים אדם שידע לאהוב, ראו את אהבתו המופלאה לאלה בת זוגו ולבני משפחתו. אדם שהוא גם בעל אומץ ציבורי, אשר הביא אותו, לא פעם, להיות בדעת מיעוט, לשחות כנגד הזרם, אדם ושופט שיש לו אג'נדה מצפונית ומוסרית שהוא נאמן לה, באופן שיש בו לשמש מופת לכל שופט ויושב בדין. לאורך כל פעילותו התברכנו אנו בחזונו של האיש, בעצתו ובמילותיו הטובות. השראתו ורוחו האדירה רוח האדם שנשבה מכל הוויתו של האח מרדכי בלזר, ימשיכו להיות לפיד מכוון בפעילות של הבניה החופשית. אין בפינו כדי לנחם את בת זוגו אלה, את ילדיו ונכדיו ובני משפחתו על אובדן זה. יהיו מעשיו וכתביו – מורשתו האדירה – מקור לנחמה ולהתוויית דרך להמשך עשייה. נוח בשלום על משכבך כהן גדול, ינעמו לך רגבי האדמה אשר כל כך אהבת, אנחנו נשתדל לשמש פרחי כהונה במקדשך."