בעונת החזרה מגלה כל מי שחוזר לפריס בסוף אוגוסט, חלונות ראווה חדשים עם בגדים חדשים, רעיונות וצבעים חדשים למעילים, מכנסיים, מערכות, סריגים, צעיפים, כובעים, נעליים, מגפיים ומה לא. כל מה שעמלו ורקחו מעצבי האופנה העובדים בשיתוף פעולה (שנה וחצי מראש) עם מעצבי העתיד, יוצרי התחזיות בתחומי בדים, דגמים וצבעים. מעצבי העתיד באופנה מכינים את התשתית לאופנה חדשה שתניע את התעשיה. חלונות הראווה בערים השונות באירופה הם בית ספר לאופנת הסתיו-חורף. ג'ורנל ענקי של שילובים והתאמות. השנה, למי שלא נתן את דעתו מה יהיה בסתיו לכשיגיע, גם אנחנו כמו כל העולם נקנה לעצמנו סריגים, מקטורנים ואבזרים בגווני יין שונים ובאדמדמי שלכת למיניהם.

בעוד כל העולם המערבי מתעטף לו בסימני סתיו, אנחנו, בינתיים מחכים לעוד סימנים. ניסינו את שעון החורף - לא עזר. הלכנו לחפש חצבים נפלאים עם פרחים לבנים ומצאנו במקום הרגיל בתל אביב בסלעים הרכים שמתחת למלון הילטון בתל אביב, מבצבצים מתוך האדמה, מביטים אל הים, מתגאים "אנחנו פה" ונעים מאוד לפגוש אותם. חיפשנו את הנחליאלי עם הזנב המגונדר - בינתיים עוד לא ראינו. יש רוח מן הים. רוח נעימה. מהססת אם להיות רוח סתיו או רוח קדים. התגעגענו אליה והיא בינתיים משחקת בנו. נושבת ולא נושבת, נוכחת ונעלמת, משחקת מחבואים עם השמש ועם חום מי הים של 29 מעלות. חום לא סתווי בכלל. הדייגים, שזורקים לים רשתות באזור תל אביב, כי עכשיו "העונה מצוינת" לא יכולים להמתין עם הוצאת הרשת. הדגים שנתפסו בה, יש להוציאם במהירות למקררים, לפני שיתבשלו במים החמים והדייגים יאלצו לזרוק אותם לדגים בים, כי אינם ראויים למאכל אדם. עכשיו, כשחג הסוכות מגיע וספטמבר מגיע אל סיומו, אין סיכוי שהסתיו לא יבוא, תסתכלו על העננים נושאי מים רבים והבטחות. הבטחות זה דבר שאנחנו רגילים לו, גם לבקש ולהתפלל אנחנו רגילים. אנחנו כאן שבעי שמש ומזגנים מבקשים לעצמנו סתיו אמיתי עם עננים ורוח, קרירות ונחליאלים, ואם אפשר, גם שלכת קצת פה ושם. בוא כבר, סתיו.