א. "מדינה יהודית פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה. את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע, ומיעוט ערבי שלו וזעיר מימדים".
ב. "המשכיות יהודית בעולם וקיום מספר גדול של יהודים בישראל הם המטרות של הציונות במאה ה-21, ושתיהן עומדות בפני קשיים".
ג. "כיום צריכה ישראל להציג את עצמה כפי שהיא באמת, וכפי שהיא צריכה להיות... מדינה המתמודדת עם שאלת זהותה הלאומית, והמבקשת להיות לא רק הקהילה היהודית הגדולה בעולם אלא גם המרכז הרוחני היהודי החשוב".
ד. "נישואי תערובת הם דבר רע".
ה. "מה היית עושה אם בנך היה רוצה להתחתן עם אישה לא יהודייה?" - "הייתי מרגיש נורא".
מי אמר את המשפטים הללו? אולי "אחד העם" בגלל ה"מרכז הרוחני" ו"תרבות יהודית"? אולי מדובר באישיות רבנית בשל ההתנגדות לנישואי תערבות? תשובות: משפט א' מצוטט מספרו של הרב מאיר כהנא, "לשכים בעיניכם" (1980, עמ' 11).
משפט ב' מצוטט מספרו של יוסי ביילין, "אחד העם פינת הרצל, ביקור חוזר בארץ-ישראל" (2002, עמ' 125).
משפט ג' - שם, עמ' 130-129.
משפט ד' - מתוך ראיון של צביקה קליין "התגלית של ביילין", יומן, "מקור ראשון", 21.9.12, עמ' 22.
אז מה זה אומר? ביילין איש השמאל, מנהיג מרצ, מפלגה סוציאל-דמוקרטית עם מרכיב ליברלי (אך ציוני), טרוד לגבי הזהות היהודית, ולא לגבי זו הישראלית. יוסי ביילין הוא שיזם את פרויקט תגלית, כדי לענות על מה שהוא מצא כבעיה בוערת - "התפוררות הזיקה היהודית של הדור הצעיר, המובילה להתבוללות מהירה - וכי הגורם למצב הזה הוא העובדה שבדרך כלל אין לצעירים היהודים הזדמנות לפגוש יהודים בני גילם".
כאן עולה כמובן השאלה - מה ניתן ללמוד מהניסוח על אודות "התבוללות" לגבי תפישת העולם של ביילין? האם היא עולה בקנה אחד עם תפישת האוטונומיה העצמית של הפרט, כלומר עם הגדרתו העצמית? מעבר לכך - מה מהותה של הזיקה היהודית? האם מדובר בדת? ואם לא דת (כפי שנראה), מהו המכנה המשותף בתפישה זו?
ביילין שולל נישואי תערובת מחד-גיסא ורוצה בהגדרה יהודית חדשה, לא רק לפי ההלכה על-ידי האם, אלא גם על-ידי האב ("ילדים לאב יהודי ולאם לא יהודייה"). מדובר בהתערבות בדת, שאינה עולה בקנה אחד עם התפישה הליברלית. וכיצד הוא ראה את הגיור הרפורמי הקל יחסית? וכך הוא משיב בראיון עימו ("התגלית של ביילין", צביקה קליין, מקור ראשון):
"אני לא יכול לבקש מהרבנים להיות ליברליים יותר. הרי לנסות לשכנע את הרבנות להכיר בגיור קל ומהיר נראה לי אידיוטי. אבל למה חייבים לערב בין דת למדינה? הרי אני מכיר את משרד הדתות, הייתי אפילו שר של המשרד (והוא אף דאג שהמשרד ייסגר, צ.ק). למה שלא יהיה רשום במשרד הדתות שהאדם לא יהודי, וזאת על-פי האורתודוכסיה, ואילו אותו אדם יהיה רשום במשרד הפנים כאזרח ואף יוכל להתחתן בצורה אזרחית אם ירצה? אין בכך סתירה. מי שירצה להתחתן ברבנות ייאלץ לעבור גיור, אבל הוא יעשה זאת כי רצה, לא כי הוכרח".
בין המיסוד הדתי לפוליטי אולם ביילין אינו מבחין בין המיסוד הדתי למיסוד הפוליטי בהתייחסו ליהודים, אלא מרחיב את המושג וטוען בספרו: "הזרם החילוני בעם היהודי (אך מה משותף לחילוני: וודי אלן, לחילוני
יאיר לפיד, ולחילונית סימון וייל?) רשאי בהחלט לקבוע כי אדם יוגדר כיהודי אם לפחות אחד מהוריו הוא יהודי, ואין הוא בן לדת אחרת". זאת ועוד - "המושג 'גיור חילוני' אינו אוקסימרון. גיור, כלומר הפיכת מי שאיננו יהודי ליהודי, אינו צריך להישאר מונופול דתי אם אנו רואים ביהדות לא רק דת אלא גם לאום... ניתן להכין תוכנית לימודים גרעינית למתגייר החילוני... והיא תכלול, כך צפוי, את הוראת ההיסטוריה היהודית, התנ"ך, התורה שבעל פה והספרות היהודית החשובה, הוראת עברית בסיסית, ועוד" (עמ' 127-126).
לכך יש להעיר שתי הערות. הערה אגבית: אין זו תוכנית לימודים חילונית אלא גם דתית, שהרי אין לראות בתורה שבעל פה בגדר ספרות חילונית. ולעצם העניין, שורש הבעיה הוא ראיית היהדות כלאום ולא כדת. והרואה - מי שהיה במפלגה הציונית "הכי מתקדמת" מבחינת תפישת דת ומדינה! מה פתאום לאום יהודי? מיהי מדינת הלאום היהודית המכילה כאזרחיה את כל היהודים הרואים בה מולדתם והמסגרת הפוליטית שלהם? 5.5 מיליון יהודי ארצות הברית המשולבים בה: חברתית, כלכלית ופוליטית?
ומה מציע האינטלקטואל הציוני-השמאלי לאזרחי ישראל הערבים? הוא כותב בספרו על תוכנית שתבטיח כי "יושלם שוויון מלא לערביי ישראל בתחומי התשתיות, השירותים הציבוריים, החינוך והתרבות... יש צורך בתפישה כוללת שתעניק להם תחושה כי ישראל היא ביתם כשם שהיא בית לעם היהודי, מבלי שהממסד היהודי מתנשא עליהם או מקפח אותם, ותוך השתלבות מלאה שהם בהנהגת המדינה על כל היבטיה" (עמ' 120).
לכאורה מדובר בתפישה דמוקרטית נורמטיבית כמקובל במערב. אבל כשאבני היסוד אינם אזרחי המדינה כבני הלאום הטריטוריאלי שלה, לא ניתן אכן לבנות מדינה מתוקנת כמקובל. מבחינה זו אין הבדל קטגורי בין מצדדי המדינה היהודית, המבוססת על היהדות כלאום, בינם לבין עצמם, לאורך הספקטרום הפוליטי...
