לא בשם השקיפות פורסמו תוצאות בחינות המיצ"ב, אלא על בסיס הוראת בית המשפט העליון. ניתן היה לערוך כאן דיון על מעורבותו הנרחבת של בג"ץ בהחלטות ממשלה, אך זה שיח שצריך להניח בצד, שכן דווקא משרד החינוך שהתמהמה עם פרסום הסקר הוא שהציב את עצמו בעמדת נחיתות.
ההתמקדות בעצם פרסום הנתונים, בתואנות שונות על פגיעה בחינוך עצמו אינה אלא התחמקות מהנתונים. אם הנתונים יגרמו לשינוי התנהגותי, כגון עריכת תוצאות הבחינה – על-ידי סינון תלמידים ביום הבחינה, הינן ממש כמו פרסום נתוני הזכאות בבגרויות בתיכונים. האם שם ישנה תחרות על טיב בית הספר? כנראה שכן. האם בגרויות הן האומדן היחיד לחינוך טוב? האם הציונים הם הקריטריון היחיד העומד לעינינו? ההורים, הילדים, המורים, המנהלים?
פחות כסף, פחות חינוך הנתונים עצמם מעלים תמונה עגומה. פחות כסף – פחות חינוך. זה מזכיר לי קריקטורה שפעם ראיתי, בה מוצגים כמה חיות: פיל, קוף וג'ירפה שאומרים לכולם לטפס על אותו העץ וככה בוחנים את כולם באותם מדדים. במבחן התוצאה, מן הסתם שלחתול קל יותר לטפס על העץ.
המציאות קשה עבור תושבי הפריפריה, שאינה מקבלת הזדמנות הוגנת. יותר מכך, אם נניח שהשכלה היא גורם מכריע בהצלחה בחיים, כפי שמרבית האנשים מניחים, סביר להניח שמי שאין להורים שלו כסף – יגדל להיות כמותם, אלא אם הוא מחונן או בעל מוטיבציה מיוחדת. בפועל, ההתמקדות ברשויות ולא בבתי הספר עצמם מעניקה לנו שיעור חשוב בנוגע לניידות החברתית בישראל.
אבל אלו אינם הנתונים היחידים שיש להביט בהם. מדד של משרד הביטחון שפורסם לפני כחצי שנה, בדק את הקשר בין אחוז הגיוס לבין מדד הטיפוח (מדד שטראוס), הכולל נתונים כגון השכלת ההורים, נשירה מבית הספר, מספר נפשות במשפחה, מגורים בפריפריה, שיעור עולים חדשים, גובה הכנסה ועוד. המחקר העלה כי אחוז הגיוס, בייחוד לשירות קרבי, גבוה יותר בפריפריה מבמרכז, שם נמצאות כאמור רשויות בעלות אמצעים נרחבים יותר.
כאן זה המקום לשאול – מה חשוב יותר? תלמידים שיגדלו להיות עשירים יותר או כאלו שיהיו מוכנים להשתתף בנטל החברתי?
חינוך יוגדר כטוב אם התלמיד יקבל סולם ערכים ראוי, לא אם יסיים עם ממוצע של 99. ציונים טובים אינם מדד מוחלט לטיב האדם. כשהורה שולח את ילדיו לבית הספר, הציונים אינם הדבר העומד בראש מעייניו. מה כן? איך הוא מסתדר עם החברים, כמה הוא מתקשה בלימודים ואיך הוא מתמודד עם זה, אילו ערכים הוא מקבל. הציונים? ובכן, הם אמדן להתקשות בהבנת מהחומר, לא יותר.
