פתאום מבשרים לנו מהמכון האמריקני למדע ולביטחון בינלאומי, כי אירן יכולה להשיג תוך חודשיים עד ארבעה חודשים די אורניום שיספיק לראש נפץ גרעיני אחד, ומרגיעים אותנו בכך שידרשו מספר חדשים נוספים לפיתוח טיל מתאים לנשיאת פצצת הגרעין.
ואני שואל. למה מחכים? האם תמיד גופי המודיעין הישראלי והאמריקני גילו את הכל? מעולם מעולם לא היו הפתעות? מהיכן היהירות הזאת? אולי יש סיבה לכך שמנהיגי אירן אינם לחוצים מהחרם הגדול והקו האדום? אולי ישנה סיבה לכך שמנהיגי אירן מרבים להתלוצץ מאיורו של נתניהו? לא תמיד הכל בחזקת לוחמה פסיכולוגית ויש להתייחס לכל הנאמר. מה זה בכלל מספר חודשים בודדים? זה לא זמן קצרצר הנחשב לטעות זמן סבירה בהערכת המצב? זה לא דומה, להבדיל, לטעות מדגם סבירה בסקרי דעת קהל.
למה ברגע האחרון? מי בכלל מחכה עד לרגע האחרון? אמריקה הייתה לוקחת סיכון אם האיום היה מופנה אליה בצורה מיידית? מי יודע מה באירן מסתירים? אל תזלזלו בהם. הם לא כל כך מטומטמים. אולי בינתיים יצליחו באירן להחביא טוב יותר את מתקניהם מתחת לאדמה? אולי הם הרבה יותר קרובים לרגע הנורא ממה שאנו חושבים? אולי הם בסוף יתקפו ראשונים? אולי לא מן הסתם חדר מל"ט אירני לשמי ישראל? [נו... רואים שגם הם יכולים להפתיע!] אולי תהיינה בעתיד תקלות בלתי צפויות? אולי יש להם הסכמים סודיים עם רוסיה שיקשו על תקיפה?
אולי המדינות השכנות לאירן המסכימות לתקיפת הגרעין משטחן סיכמו עם שונאינו להתחרט ברגע האחרון, או לדווח לאירנים בזמן האמת? אולי מתנגדי התקיפה הישראלים ידליפו מידע, רגע לפני שיהיה באמת מאוחר לתכנן מצידנו מתקפה חדשה? אולי כבר יש להם בכלל פצצה מוכנה ויכולת שיגור טובה ויעילה וחסר להם רק תירוץ קטן? תירוץ קטן לפני הפעלה.
