דומים, לא דומים

דומים, לא דומים / הרצל ובלפור חקק (מקאמה על אי השוויון בחברה) הוּלדת ילד היא אירוע נעים / וכִפליים משַׂמחת הולדת תאומים./ אך כאן נסַפּר על תאומים שהופרדו בלידתם / ועדיין סיפּורנו בזאת לא תם./ לא נספּר למה הופרדו השניים מאימם / אך נבחן מכאן ואילך סֵדר חייהם ויומם./ כך נוכל ללמוד אט אט/ מה קורה לזוג תאומים הגדֵלים בנפרד. משנה מקום משנה מזל דויד ויונתן, תאומים זהים וקטנטנים / נשלחו למשפחות מאמצות ביישובים שונים./ התברר שלמרות הזֶהוּת בתורשה ובפוטנציאל / גורלם לא היה דומה כלל וכלל... את דויד אימצה משפחה מרמת אביב / והוא זכה ליחס נדיב וחביב./ האבא מנכ"ל הַי-טק , האמא מרצה לאנגלית / והוא קיבל חדר גדול ממש ליחיד:/ חדר יפהפה וים של צעצועים / מחשב עם ג'ויסטיק, אַייפוֹן וגם אייפֵּד ומשׂחקים נפלאים. את יונתן אימצה משפחה מנתיבות / שיש להם שלושה בנים ושלוש בנות / והם החליטו ברגע של חסד ואהבה / לאמץ עוד ילד ולתת לו... תקוה. / מכֵּיוון שהם גרים ליד קבר הבאבא סאלי/ הם קיבלו את ברכת הבאבא היורש, בצירוף פסוק ריטואלי./ האבא חשמלַאי במפעל המקומי והאמא עובדת במתפּרה / ויונתן גר בחדר עם שלושה אחים והרגיש לא רע. /מובן שכאשר דויד שיחק בצעצועים והביט בצג המחשב הזוהר / יונתן השתעשע עם אֶחָיו והביט מן החלון אל החצר.../כָּך הוא למד בתורו/ את החלון ואת שִבְרוֹ. אָלף מאוּבֶּנת ואָלף מקוּוֶנת בגיל שש בבוקר צחור / הם נכנסו לכיתות א' שונות במרחק שְנות אור: / דויד נכנס לחדר מרווח , מצויד במחשבים מקוּוָנים / והוא זכה לשיעורי פסנתר ולשלושה חוגים מעניינים / הוא כבר ידע לקרוא מן הגן ולנגן בשני כלים / ומגיל צעיר הוא כבר מקליד שיעוריו על מעבד תמלילים. יונתן למד בצריף- עץ מיושן שיש בו לוּח וגיר / ומורה לא מוסמכת שנפלטה ממפעל "בַּגיר". / במקום ילקוט יש ליונתן סל קניות / ולהוריו אין כסף לקנות לו כל הספרים והמחברות. / במקום חוגים הוא משַׂחק בשכונה בכדורגל מסמרטוטים וקש / וכשאבא צועק בכאב על מחסוריו, יונתן בורח למגרש. / כשהוא מעלה דברים לפעמים על הכְּתב/ הוא מאַבֵּד בנקל את תמליליו/ כי חסר בבית נייר לנקות את הקירות/ ההורים רומזים שהם מצפים לעוד פרנסה ולידיים עוזרות.../ ויונתן לא מצפה מעצמו לגדולות ונצורות. חטיבה א, חטיבה ב בחטיבת הביניים שוב מהתל הגורל בשניים – ונפערות שוב מחיצות/ נבקעים בין השניים בקיעים ופרצות / כאשר התלמידים מתחלקים לשתי הקבָּצות. / דויד כמובן בהקבּצה א' למבוּסָסִים במֵרוֹץ / ויונתן בהקבּצה ב' למבוֹסְסִים בַּבּוֹץ.../ דויד דוהר מהישׂג להישׂג, ויש לו הנתונים לפתוח כל שַער / יונתן יודע שההשׂכָּלה חשובה, אך הוא מתקשה להדביק את הפּער. בכיתה י"ב דויד מסיים "בגרות" מלאה, ויש לו מורים פרטיים להשלמת פערים / יונתן מתקשה באנגלית ומתימטיקה, הוא מאַבּד ביטחון וחוֹוֶה משבּרים. בצבא דויד משרת ביחידה מובחרת ומגיע לקצונה/ יונתן משמש כטַבָּח חטיבתי ושומע כל ערב את שירי השכונה. שנתיים לאחר השירות בצבא הם עדיין תאומים זהים / ושניהם מגיעים ללימודים גבוהים./ דויד הספיק בינתיים לטייל שנתיים בחו"ל על חשבון ההורים / ויונתן השלים בגרויות ומילצר עבור תְּשָרים. / דויד השלים תואר בשלוש שנים (האבא כמובן שילם ) / ויונתן עובד קשה לממן לימודיו ( וכמובן עדיין לא סיים). / דויד גר ברמת אביב ג' / צמוד להורים עשירים, ללפֵּ טופּ וגם ל-e-mail./ יונתן נגרר באוטובוסים למכללה בדרום / והוא עדיין רחוק מתואר וממימוש החלום./ יונתן כרגיל לומד בתורו/ את החלום ואת שִברוֹ./ בתום לימודיו, אבא של דויד סידר לו עבודה אצל החבר מ"מיקרוסופט"/ יונתן עובד ולומד ולא רואה את הסוף... סיום הסיפור תַם/ אך לא נשלם/ ואנו עדיין תוֹהים / שהרי מדובר כאן בסיפורנו בתאומים זהים. /זהו סיפור של מרחק ושל קֶצֶב/ זהו סיפור של פער בתרבות ובכסף/ ונותרה באוויר שאלה כאובה/ מדוע אין לכולם סיכּוי שווה והזדמנות שווה. אין זה משעשע ששואלים "כּמה?" / זה עצוב שהסיפור צועק מבּעיה שלא תַמה/ זה סיפּור ללא מוצא, והוא היה למקאמה.