השאלה המעניינת ביותר לקראת הבחירות הבאות היא: האם יש אלטרנטיבה ריאלית להחליף את ביבי בהנהגת המדינה? אני בין אלו הסוברים שאסור שביבי ימשיך להנהיג את המדינה מכיוון שהוא נכנע כספית ומוסרית לחרדים על כל צעד ושעל, ומוליך אותנו למדינה שבה 25% ויותר הם פרזיטים הנשענים על תקציב המדינה, מגדלים דור של משתמטים ו"בורים-אומרי-תהלים", וחיים על-חשבון עמלם והמיסוי המוגזם של אנשי המעמד הבינוני, שזהו כיום המעמד הכי גדול והכי דפוק במדינה. התפארותו של נתניהו בהצלחתו מבחינה כלכלית לעומת ארצות רבות בעולם, נכונה ככל שתהיה, אינה מכסה על כישלונו המוחץ בחלוקת משאבים פגומה במדינה ובחוסר הפיקוח על גופי ההון והמחירים. המחאה של קיץ 2011 הייתה אכן ספונטנית ונתניהו, אף שמיהר לעשות מספר שינויים, היה זה מאוחר מדי ומועט מדי - המחאה רוחשת בעיקר מתחת לפני השטח ותתבטא בקלפיות. התרחיש הראשון והדמיוני כאמור, המעמד הבינוני במדינה מהווה את רוב הבוחרים ורובו חילוני, או חילוני/מסורתי, ומהבחינה הסטטיסטית הוא אכן יכול להביא את האלטרנטיבה לנתניהו. אבל, הדבר ייתכן רק בשני תרחישים. האחד - דמיוני - שבו כל אנשי המרכז יתאחדו לרשימה אחת ויצביעו עבור גוף מרכזי אחד שיורכב מרסיסי קדימה, מ"העבודה", מפליטי ציפי לבני וחיים רמון, ומחבורת המעריצים של יאיר לפיד (וחלקם אפילו מאנשי ליכוד, אשר נפשם קצה מפייגלין ומהרומן של ביבי עם שס). הגוף הדמיוני הזה יוכל לקבל למעלה מ-40 מנדטים ואת הזכות להקים ממשלה, אלא שהשאלה היא: מי יעמוד בראשה? אין ספק שאהוד אולמרט אינו גורם שיכול לאחד מאחוריו ציבור גדול. הוא נערץ כיום על-ידי מיעוט, כאשר שק החטאים שלו כבד מכדי שיוכל לכסות עליו. אהוד אולמרט הוא פוליטיקאי מושחת בעיניהם של רוב הבוחרים, ואף שבית המשפט לא החמיר איתו (עדיין), הוא ימצא עצמו לא רק מתבוסס בבוץ משפט הולילנד אלא גם בציפייה לתוצאות ההערכה המחודשת של פסק דינו על-ידי בית המשפט העליון בערעור על עונשו. אז למרות מאמצי נוני מוזס ואחרים, אולמרט בחוץ. מכל המשאלים מסתבר שהציבור לא מעריך את שאול מופז כמנהיג, והזגזוג שלו בממשלה בקשר לחוק טל לא הוסיף לו הרבה פרסטיז'ה. ציפי לבני במשך שנים לא הראתה כל תכונות מנהיגות והצליחה להפסיד אפילו לשאול מופז. קיימת בשטח שלי יחימוביץ', עיתונאית ופוליטיקאית חובבנית גם היא, ללא כל ניסיון ניהולי ומנהיגותי. יאיר לפיד אפילו גרוע בכישוריו מאלו של שלי יחימוביץ'. אדם ללא השכלה פורמלית, אומנם עם כריזמה גדולה לצעירים, אבל ללא כל ניסיון פוליטי או ניהולי בעיקר בקבלת החלטות. אז מי נשאר להנהיג גוף כזה? אף לא אחד, ולכן גוש כזה הוא הזוי ולא מציאותי. התרחיש השני והראוי אבל אני בכל זאת מאמין בתרחיש השני שבו כן יש אלטרנטיבה ריאלית לנתניהו וזוהי מפלגת "ישראל ביתנו" וראשה אביגדור ליברמן. אני שומע מיותר ויותר אנשים שאומרים לי שהוא נראה להם כיום כברירה היחידה (ולאו-דווקא כברירת מחדל...). אביגדור ליברמן ומפלגתו כבר אינם "עולים חדשים". ליברמן אסף אליו הרבה אנשים מוכשרים שהוכיחו עצמם בכנסת. הוא הצליח ביותר כשר חוץ, היה ישיר ומתון בדעותיו ובהתנהגותו (להזכיר פה שלפני הבחירות האחרונות הוא היה היחידי שהיה לו האומץ והמעוף להציע בפומבי להעביר את הישובים הערביים במזרח ירושלים לחזקת הרשות הפלשתינית). הוא אומר את שהוא מאמין בו ופועל לפיו. הוא אדם חזק וישיר, ובהחלט ניתן לסמוך עליו בניהול המדינה. הוא השפיע על מספר החלטות חשובות בממשלה, והוא היה ללא ספק אחד הגורמים שהכריחו את נתניהו ללכת לבחירות (הוא הודיע מפורשות שמפלגתו לא תתמוך בתקציב אם לא יוסרו או יוקטנו משמעותית הקצבאות לחרדים, והוא זה שלא נכנע להם). היענות נתניהו לדרישה זו של אביגדור ליברמן הייתה מביאה לפרישת שס ויהדות התורה מהקואליציה ואולי אפילו להפלת הממשלה. אז נתניהו נכנע... אביגדור ליברמן ו"ישראל ביתנו" מתנהגים בחוכמה פוליטית רבה בארבע השנים האחרונות. כך, בשקט ובביטחה, הם מקימים רשת סניפים, אוספים חברים ואוהדים, ובלי רעש ופרסומות הם יהיו אלו אשר יפתיעו בבחירות הקרובות. ואם, כפי שנודע, הם יעמידו בראש מפלגתם את יאיר שמיר, אולי אפילו הם יצליחו להיות הסיעה הגדולה בכנסת - על כל המשתמע מכך...