עוד מעט בחירות. אז למי להצביע? איזו מפלגה מתאימה לתפיסת העולם שלי. זה שאני צמחוני, זה לא בדיוק משחק , עדיין לפחות לא בפוליטיקה. אז אולי סביבתי. מי לא סביבתי כיום? יש שר סביבתי המזוהה מאוד עם הסביבה - ארדן. מצד שני הח"כ הפעיל ביותר הוא חנין מחד"ש. מצד שלישי איכות הסביבה זה חשוב אבל האם זה באמת הכי חשוב לי?
אני רוצה קודם כל שישראל תהיה מדינת לאום של הלאום הישראלי. מי בעד זה? אצל איזו מפלגה רשום שישראל היא מדינת לאום ישראלית? אצל הליכוד, "הבית היהודי"(יהודי, לא ישראלי!),"ישראל ביתנו", ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי. בצד השני של המפה הפוליטית, מרצ מגדירה את עצמה כמפלגה התומכת בהיות ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ושל כל אזרחיה. מה זה אומר? האם מדינה יכולה להיות גם של כל אזרחיה וגם של העם היהודי? השאלה לא רק מי כלול בעם היהודי, אלא מדוע הוא חלק מהמדינה? ממתי מי שאינם אזרחים מהווים חלק ממדינות? מהי משמעות האזרחות אם לא השתלבות לאומית, של מי שלא היו חלק מכך קודם לכן?!
ישראלי, יהודי וציוני ברור שצריך לעשות סדר במונחים שקיימים בשיח הפוליטי: "ישראלי", "ציוני", "יהודי". "יהודי" הוא מושג דתי בראש וראשונה. יש לו גם השלכה על תפיסה תרבותית פסיכולוגית, שאיננה פוליטית בשל השואה במלחמת העולם השנייה. לדוגמה ההזדהות עם קורבנות השואה: מרדכי אנילביץ היה ציוני. לעומת זאת סגנו מארק אדלמן היה בונדיסט ולכן גם אנטי ציוני. שניהם היו יהודים ולשניהם היות תפיסות פוליטיות ולאומיות שונות.
מסקנה, המונח יהודי אינו מובן מאליו בהקשר הפוליטי. ומה עם המונח "ציוני"? מאחר שמטרת הציונות הייתה הקמת מדינה, נשאלת השאלה, משהוקמה המדינה , מהי משמעות הציונות? מי שאומר "פטריוטיות", טועה בכך שהוא מזהה זאת עם הציונות, כי פטריוטיות מזוהה עם אזרחים שאינם חייבים להיות יהודים.
אז מה המסקנה? המסקנה שהמונח "ישראלי" הוא מונח העומד בפני עצמו ואינו מותנה במונחים: יהודי וציוני. יש איזו מפלגה שגורסת כך? - הרי במידה רבה משקף הסופר א.ב. יהושע (מאינטלקטואלי השמאל הציוני, שבאירופה היה מוכתר כהוגה של הימין הקיצוני), את המצב כשהוא גורס ש"הישראלי הוא היהודי הטוטאלי". כלומר יהודי מלא יכול להיות רק בישראל, כי זה שבאירופה או בארה"ב הוא יהודי חסר, ובנוסף (וזו הנקודה), רק יהודי יכול להיות ישראלי, כי מי שאינו יהודי אינו יכול להיות באותה מידה ישראלי, כמו הישראלי היהודי. יש מישהו שחולק על כך בקרב הימין ? המרכז? או השמאל הציוני?
אם ישראל אמורה להיות מדינת לאום ישראלית היא גם צריכה להיות גם רפובליקה. רוב המדינות הדמוקרטיות ולמעשה גם מדינות לא דמוקרטיות, מוגדרות כרפובליקות, גם למשל מצרים וסוריה. אבל רפובליקה אמיתית, היא מסגרת פוליטית שאמורה לבטא ערכים כלל חברתיים של כלל האזרחים, כשהצטרפות ללאום היא באמצעות התאזרחות. זה קיים בישראל? במדינה שיש חוק התאזרחות ליהודים מעצם חוק שבות ,וחוק אחר למי שאינם יהודים?! ומה נאמר על המוסדות האכסטריטוריאלים הקיימים? יש מדינה דמוקרטית שניתן להשוות אותה בקיומם של מוסדות כמו: קק"ל? הסוכנות היהודית? קרן היסוד? איזה זכות קיום יש להם? אז מה אומרת על זה מר"צ? מה יגיד על זה "יש עתיד"?
ומה לגבי חוקה וזכויות אזרח? פה לכאורה המצב יותר טוב. בקרב המפלגות החילוניות (עבודה,מרצ, חד"ש, "יש עתיד", קדימה או אחורה אפילו הליכוד), תמיד כתוב על חוקה וזכויות אזרח. אבל החוקה רק כתובה כמצע ואינה קיימת ולא תהיה קיימת כי היא לא עולה בקנה אחד עם ההחלטות המתקבלות במו"מ הקואליציוני עם המפלגות הדתיות- חרדיות. ובסך הכול מדוע שהשלטון יגביל את עצמו בחוקה נוקשה? אז במקום חוקה יש תרבות של "הסדרים" (לקחתי את המושג מהגותו של יוסף אגסי) שמגיעה לפעמים לרמה של "סוחרי סוסים".
נו, אז למי להצביע? אולי לאור הסוגיה עם הפלשתינים. אבל פה הנושא תקוע ברמה הקונספטואלית - אסטרטגית. אני לא רואה ראש ממשלה בישראל המצליח להגיע וליישם הסכם מדיני עם הפלשתינים ( גם בצד שלהם זה לא נראה בדיוק מובן, אבל אולי יותר משישראל), ומבחינה זו צדק "הצבר הלבן",מירון בנבנישתי, שגרס אי הפיכות המצב. אבל אי הפיכות זו לא טומנת בתוכה רוח גבית למדינה הדו לאומית או למדינה החילונית דמוקרטית של ישראל המערבית - פלשתין השלמה. כי מה שיתקבל זה סוג של: קוסובו, בוסינה- הרצגובינה. לא בדיוק הפתרון המומלץ למי שרוצה מדינה דמוקרטית ליברלית.
אז מה יהיה? מהבחינה הלאומית פוליטית לא יהיה טוב, גם לא יכול להיות. וגם לאף מפלגה אין פתרון ממשי למצב.
