הסיפור של שי אגסי וחברת "בטר-פלייס" שהקים הם דוגמה טובה לעיתונות אינטרסנטית. במשך השנים שהחברה קיימת הוכתר לאגסי כל כתר אפשרי. יזם מצליח, גאון טכנולוגי, איש בעל חזון ומעוף ועוד ועוד. העיתונות סקרה באהבה כל מפגש שלו עם שועי עולם וכולנו שמחנו ש"הילד" הזה גדל אצלנו בחצר.
והנה בוקר בהיר אחד התעוררנו למבול של כתבות מהם עולה כי שי אגסי הוא מנהל גרוע, בעל יחסי אנוש גרועים, איש שאינו מעורב בפרטים, טייס המנותק מהמציאות, שורף מיליונים ועוד ועוד "כתרים".
מול שפע המבול הזה תהיתי האם שי אגסי הפך בן לילה את עורו ונולדה דמות אנושית חדשה ששמה "יש יסגא"...
מן הסתם לא אלו פני הדברים. מדויק יותר להגיד כי העיתונות יחד עם אמצעי תקשורת אחרים סגדו לשי אגסי כל עוד זה היה באופנה, גם כאשר ידעו מן הסתם על תכונותיו האחרות ובעת "רצון" שפכו אותו יחד עם המים באמבטיה.
הייתי מעדיף עיתונות מאוזנת וישרה שתספר לנו הקוראים את המציאות, לא תייפה ולא תלכלכך.
