לא אקטואלי

לא סתם קוראים לו ירח האיתנים. את החודש הזה רק החזקים שרדו.

במשך שנים הוא היה ילד הכאפות שלהם. לא משנה מה עשה, הם לעגו לו. הציקו, הרביצו, דחפו, קיללו. הוא ביקש שיפסיקו, אבל הם - בשלהם, שיכורים מהכוח שהעניקה להם המילה הכתובה. אז הוא הלך לקרוא לדוד שלו ועכשיו הם מתבכיינים, שוכחים מי הביאו על עצמם את הצרה. זוהי תמצית סיפורם של נתניהו והתקשורת במדינת ישראל היום.

בימים אלה מצביעים אזרחי ארצות הברית בישראל בבחירות לנשיאות. אם יש מי שעדיין מתלבטים בין אובמה לרומני, עליהם לקחת בחשבון שיקול נוסף מעבר להכרעה בין הערכים הליברליים לשמרניים. מועמד אחד הוא נשיא מכהן שעל-פי החוקה האמריקנית לא יוכל להיבחר לקדנציה שלישית, ולכן במהלך הקדנציה השנייה הוא עלול להעדיף אינטרסים אחרים על פני דעת הקהל האמריקנית שבבסיסה אוהדת את ישראל. למועמד השני זו תהיה קדנציה ראשונה אם יזכה, ועל כן סביר להניח שיתחשב יותר באינטרס הישראלי כדי להיבחר בעתיד לקדנציה נוספת. סיבה טובה להצביע לרומני, שאם יזכה, יתכן שאותה סיבה תפעל נגדו בבחירות הבאות.

המרכז לאתיקה בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה יערכו ביום רביעי הקרוב ערב לרגל השקת הספר 'שחיתות פוליטית בישראל' מאת ד"ר דורון נבות. הפאנל הראשון בערב יעסוק במאבק המשפטי והמערכתי בשחיתות הפוליטית, ודובר מרכזי בו יהיה עו"ד דב ויסגלס. לא ברור האם ויסגלס זומן לפאנל על-רקע קשריו בהון (ייצג את מרטין שלאף בישראל) או בשלטון (כיועצו של אריאל שרון). בכל מקרה קצת מוזר שגופים שמבקשים לקדם אתיקה ודמוקרטיה בישראל בחרו בדב ויסגלס כדוגמה ומופת.

עם הכרזת ראש הממשלה על הליכה לבחירות, התרוצצו שמועות על כוונותיו של אהוד אולמרט להתמודד בהן על ראשות הממשלה. איני יודע מה אולמרט יחליט לבסוף, אבל עצם ההרהור מצדו של עבריין מורשע שהדיו על פסק דינו טרם יבש להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, גורם לי לחשוב שמדובר פה על דבר אחר.

בחודשים הקרובים, שיוקדשו למערכת הבחירות, נשמע את מבקשי הצבעתנו מבדלים עצמם זה מזה, ומסבירים כמה הם מיוחדים, טובים ושונים מכל יריביהם. דווקא בימים אלה, שבהם נתפצל עד בלי דעת, מומלץ להכיר את פעילותה של 'תנועת הערְבוּת' שהציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית. את פעילותה של התנועה זכיתי להכיר באמצעות עיתון התנועה, שבו מפורטת ומודגמת היטב החשיבות שבדאגה לזולת ובסולידריות החברתית. אמנם, התנועה הוקמה בידי הארגון 'קבלה לעם', שסביבו נקשרו שמועות מפוקפקות, אך קריאה מדוקדקת של העיתון בהחלט מגלה תוצר חינוכי איכותי המרומם את הרוח ומזכיר שלמרות כל השוני, הגוונים והצבעים - כולנו עם אחד.

עם תחילת מחזור קריאה חדש בספר התורה, מצורפות שלוש המלצות ייחודיות להעשרת פרשת השבוע: הראשונה, חוג פרשת השבוע שייערך במרכז מורשת בגין זו השנה השמינית, מדי יום חמישי, כמיטב המסורת שהנהיג ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. את השיעורים על פרשיות ספר בראשית יעביר הרב יעקב מדן ובחומשים שלאחר מכן יעלו ויבואו ד"ר אבינועם רוזנק, הרב חיים נבון והרב ד"ר יהושע וייס. סדרה מיוחדת נוספת של שיעורים תיפתח ביום א' הקרוב במכון ון-ליר, ובה יציגו מרצים מתחלפים את סוגיית הצדק החברתי בראי פרשת השבוע. המלצה אחרונה חביבה מוקדשת לבית המדרש 'חֵידר משלך' הפועל זו השנה השלישית ומזמין נשים דתיות וחילוניות לעסוק בהיבטים המגדריים של עשרת הדיברות. סדרת המפגשים, בהנחייתה של חנה פנחסי המשובחת, תתקיים במכון הרטמן שבירושלים ותכלול שילוב של טקסטים עתיקים ומחשבה פמיניסטית, ואם יהיה ממש מוצלח, אז גם טקסטים פמיניסטיים ומחשבה עתיקה.

הדמוקרטיה הישראלית בבעיה, זה לא סוד. אך האם מותר לפגוע בדמוקרטיה על-מנת לשפר אותה? ריבוי ההפגנות במחוזותינו עושה חשק לחוקק חוק שיאסור על מי שלא התפקד למפלגה להפגין. אם תרצו, תקראו לזה חוק נגד טמטום. על החוק נגד האדישות אני עדיין עובד.

מעניין לבחון את הדינמיקה מאחורי חטאם של אדם וחוה. הנחש, ערום כפי שמעיד עליו המקרא, יודע שעליו לפנות לחוליה החלשה, זו שלא קיבלה ישירות את הציווי האלוקי. אדם, המתווך בין האל לבין האישה, ככל הנראה לא סומך עליה מלכתחילה, לא מסתפק באיסור האכילה מהעץ ומטיל עליה גם איסור נגיעה. ההרחבה הזאת מאפשרת לנחש להפיל את הסייג ואת חוה ביתר קלות. כשאדם רואה שמי שלידו חטאה ולא קרה לה מאומה, הוא רואה בכך לגיטימציה לחטוא גם כן ואוכל גם הוא מעץ הדעת. כך לומד המין האנושי לראשונה להבחין בין טוב לרע, הופך לדעתן הרבה יותר ומסולק מעולם שכולו טוב ושאולי הוא קצת יותר משעמם.