מנקודת מבט שמאלנית - אלי ישי מעצבן.
הוא ימני מדי, קשוח מדי כלפי מסתננים ושוהים בלתי חוקיים, נאמן לרב עובדיה והכי מעצבן - מעולם לא דבק בו רבב, כך שלא ניתן לסחוט אותו פוליטית.
לעומתו,
אריה דרעי גמיש אידיאולוגית (אנחנו נגדיר אותו כ"גשר" בין חילוניים לפרזיטים) - את נאמנותו יפצל בין כבוד הרב ו
חיים רמון, והכי מגניב - עבריין מורשע.
עם אלי ישי לא ניתן לגנוב סוסים, בגלל שהוא "בוק", עם אריה דרעי ניתן לגנוב מנדטים, בגלל שהוא קומבינאטור.
עברו הנקי של אלי ישי ונאמנותו המוחלטת לרב לא מאפשרים לתקשורת "לנווט" אותו.
עברו הפלילי של אריה דרעי ונאמנותו המפוצלת לרמון והרב מאפשרים לתקשורת לשחק בו. הוא יודע את מחיר הסירוב...
כדי לחזור לשלטון, השמאל זקוק לרוב חוסם הכולל את חנין זועבי,
אחמד טיבי ואריה דרעי. זועבי וטיבי בכיס. בלי דרעי אין סיכוי.
עוד קדנציה בראשות נתניהו והשמאל מתנתק ממכשירי ההחייאה.
שורה תחתונה - הקמפיין לשובו של דרעי הוא תכליתו הישרדות.
