בזמנים כתיקונם, 5 מיליון שקל הם סכום משמעותי לקבוצת שוקן. בזמנים הנוכחיים, הסכום הזה עלול להיות מכת המוות להארץ - גם אם יעבור עוד זמן רב עד ש
מעריב וכתביו יראו את הכסף בחשבונות הבנק שלהם, אם בכלל.
סביר מאוד להניח שקבוצת הארץ תערער לבית המשפט העליון על פסק דינו של השופט
בנימין ארנון בנושא ההעתקות ממעריב. זהו ערעור בזכות, ולכן לא ניצב בפניה מכשול פרוצדורלי להגשתו. עם הגשת הערעור, תבקש הקבוצה לעכב את התשלום למעריב ולכתביו עד להכרעה בו. בדרך כלל בקשות כאלו נדחות, אך להארץ יהיה טיעון חזק מאוד: מעריב בהקפאת הליכים וכלל לא בטוח שאם הכסף ישולם והערעור יתקבל - יוכל העיתון להחזירו להארץ.
הבעיה של הארץ היא, שטיעון זה הוא חרב פיפיות. מעריב יטען בתגובה: גם הארץ במצב קשה מאוד, כפי שכתב
עמוס שוקן עצמו לעובדיו בעת ששבתו, ואם נחכה עד להכרעה בערעור - קיימת סכנה של ממש שהוא לא יוכל לשלם. מה שעושה בית המשפט בדרך כלל במקרים כאלו הוא לקבוע, שהסכום יופקד בקופתו. כלומר: הוא ייצא מכיסו של הארץ אבל עוד לא יעבור לכיסיהם של מעריב והכתבים.
כאשר הארץ סופג הפסדי ענק בלתי מסתיימים, וכאשר
שלדון אדלסון עשוי לרכוש את דפוס מעריב ולהפסיק להזרים 100 מיליון שקל מדי שנה לקבוצת שוקן תמורת הדפסת ישראל היום - 5 מיליוני השקלים הללו עלולים להיות הקש האחרון. מותר להניח שאין סכום כזה במזומן בקופתו של הארץ, ומותר גם להניח שהוא לא יוכל לקבל אותו בקלות מידי הבנקים. אבל מדובר בתשלום שפסק בית המשפט, ועם זה אין חוכמות וגם הקפאת הליכים לא תעזור כאן. לכן, הארץ עלול למצוא את עצמו במילכוד ממנו יתקשה להיחלץ.
