עם החלטת פרקליטות המדינה לערער על זיכויו החלקי של
אהוד אולמרט, מחמת הספק, יצא סוף-סוף המרצע מן השק ברגע הולם. יותר משיש בהחלטה האמיצה כדי לשנות את פני הדברים בעליון - יש בה כדי למנוע את אפשרות חזרתה של
דמות מפוקפקת לכס השלטון.
די למדינה בכאב הראש הכרוך בחזרתם של מפוקפקים אחרים לזירה הפוליטית. אלא שחזרתו של אולמרט אליה עלולה להיות חמורה פי כמה מזו שלהם. לא צריך להיות אסטרולוג כדי להבין שמי שהיה ראש-ממשלה נחוש לשוב ולהחזיק בידיו את ההגה.
הדעת נותנת שמי שהורשע בהפרת אמונים, וגם נידון בגינה למאסר על תנאי ולקנס ציבורי, ירחיק את ידיו משירות האומה.
מחנה טהור
בערעור הפרקליטות לבית המשפט העליון יש כדי לשפוך אור חדש על התמונה המעורפלת שהתקבלה בבית המשפט המחוזי. הדברים אמורים בשתי הפרשיות העיקריות שבתיק אולמרט: פרשת ראשונטורס ופרשת טלנסקי. בשתי הפרשות קבעו השופטים קביעות עובדתיות חמורות לגבי התנהלותו של הנאשם. והרי אותם שופטים קבעו בעצמם שאולמרט אכן קיבל כסף מזומן מטלנסקי, לא דיווח עליו וניהל אותו בקופה סודית. למרות אותן קביעות חמורות החליטו, משום מה, השופטים לזכות את ראש הממשלה לשעבר, מחמת הספק, בכל הנוגע לשימוש בכספים.
זיכוי מחמת הספק הוא, אומנם, זיכוי משפטי, אבל בוודאי לא זיכוי מוסרי. בתור שכזה אין לצפות שאולמרט יעז להרים ראש ולהציג מחדש את כף-רגלו בזירה הפוליטית. בוודאי לא כמועמד לראשות-ממשלה או הנהגת מפלגה. והיה מחננו טהור.