שס מנצלת את הדמוקרטיה ומגייסת לשם כך את ההמון הכנוע מבחינה דתית לרב שעל פיו יישק דבר, ומכאן הדרך לגיוס מיליארדים מהביטחון לרווחה המגזרית שזורה בשושנים. שס, המוכרת לרוב החילוני והמסורתי כטפיל מאוס - עושה בי"ס לכל הפוליטיקה הישראלית. אין מפלגה אחת בישראל שמסוגלת לשדוד לאור היום את הקופה הציבורית לטובת בוחריה – והמערכות הרואות את הארבה מכלה את היבולים... דוממות.
לכאורה, המוטו הישראלי הנפוץ "אין מה לעשות" מנציח את התופעה. האמת רחוקה משם אלפי שנות אור. את התופעה המכוערת הזו של מדינת שס בתוך מדינת ישראל, ניתן היה למחוק לעד – והכל תלוי למעשה אך ורק בסגנון הפוליטי שאנו ממשיכים לגרור אחרינו בדרכנו הבטוחה לתהומות.
פיק ברכיים בקואליציה מי למעשה נותן את הכח לשס? האם זה הרב
עובדיה יוסף?
אריה דרעי? אלי ישי? כל התשובות לא נכונות. את הכח האולטימטיבי לשס נותנות המפלגות המהוות את הרוב בציבוריות הישראלית – כתוצאה ממחלה אנושה אחת: פיק ברכיים בעת הרכבת הקואליציה הממשלתית. האם מישהו העלה על דעתו להרכיב ממשלה ללא שס? שומו שמיים. האם יש נוסחה כזו בכלל?
שלא תטעו. אינני מאמין שאפילו השמאל בדמותם של "העבודה" או מרץ יעלו על דעתם להרכיב ממשלה ללא שס. ממש ברגע האחרון ייכמרו רחמיהן והן תזמנה את המפלגה "המסכנה" הזו לשבת לצידן כדי למלא את החסר "הרוחני"...
כעת נמשיך אל הלוגיקה ההורסת כל דיון אקדמי שפוי, ונראה לאן זה מושך את תוצאות הבחירות. הציבור הבוחר בשס לאו-דווקא ממניעים "טבעיים" של דת, גזענות וכו' – יודע את האכסיומה הזו של הצורך הפוליטי של שס בקואליציה – ומחליט לבחור בשס גם ממניעים זרים שיתאימו להקמת הקואליציה העתידית. בכך מקבלת שס חיזוק מכמעט כל נבער דעת שמבקש באמצעות הדמוקרטיה והבחירות החופשיות – להנציח את החושך והדיקטטורה האפלה שכבר מזמן עברה מהעולם... רק לא בישראל.
