בתחילת השבוע שעבר פרסמתי באתר זה מאמר המתייחס לפרשנויות המסבירות כי המצב בסקרים הכלל ארציים בארה"ב אינו חשוב, כיוון שעל-פי הסקרים עומדים לרשותו של אובמה למעלה מארבעים אלקטורים יותר מאשר לרומני. על-פי פרשנויות אלה, למרות שהמצב בסקרים הכלל ארציים קרוב מאוד לשוויון, סיכוייו של אובמה לזכות במרבית קולות האלקטורים טובים הרבה יותר. טענתי הייתה כי כיוון שבכל מערכות הבחירות שנערכו במאה השנים האחרונות, פרט לאחת, המועמד שזכה למרבית מספר הקולות בסיכום הכלל ארצי, הוא גם זה שזכה לתמיכת מרבית האלקטורים, ונבחר לנשיא, די לנו שנתרכז במצב הכלל ארצי כדי שנוכל להעריך נכונה את סיכויי המועמדים.
רק שבוע עבר מאז, ונתוני הסקרים סיפקו הוכחה ניצחת לטענתי. בעוד שבסקרים הכלל ארציים המצב לא השתנה באופן משמעותי, והם עדיין מצביעים על שוויון כמעט מוחלט, בסקרים המצביעים על חלוקת האלקטורים חל שינוי משמעותי ביותר, ויתרונו המובהק של אובמה נמחק כמעט לחלוטין. על-פי מכון הסקרים רסמוסן הייתה חלוקת האלקטורים בשבוע שעבר כדלהלן: 237 לאובמה, 181 לרומני, ועשר מדינות מתנדנדות עם 120 אלקטורים. המצב בעת כתיבת שורות אלה הוא 237 לאובמה, 235 לרומני, ושבע מדינות מתנדנדות עם 66 אלקטורים. תוך שבוע עברו 3 מדינות עם 54 אלקטורים ממעמד של מדינות מתנדנדות, למעמד של מדינות המצביעות עבור רומני, ובדיוק כמו במצב בסקרים הכלל ארציים, אנו קרובים לשוויון מוחלט.
הלכי הרוח הם כלל ארציים המתפתים לבחון את המצב בכל מדינה בנפרד מתעלמים מכוחה של הסטטיסטיקה, ומהעובדה הפשוטה שהלכי הרוח בארה"ב הם כלל ארציים. אלא שבחינה של כל מדינה בנפרד, כשהיא עוקבת רק אחרי הכותרות ולא יורדת לשורשיהם של הנתונים, היא פשוט מטעה. בחינה מעט מעמיקה יותר של הנתונים מגלה שעל-פי רסמוסן, ניתן לומר במידה סבירה של ביטחון שלרשותו של אובמה עומדים 172 אלקטורים, לרשותו של רומני 167 אלקטורים, וכל שאר 199 האלקטורים עדיין יכולים לנטות לצד זה או אחר. כאשר מסתכלים מנקודת מבט זו, שהיא נקודת המבט הנכונה, ברור שאין טעם לבחון כל מדינה בנפרד, ויש להתרכז במצב הכללי בסקרים.
דוגמה לטעות שנבעה מבחינת המצב השטחית בחלוקת האלקטורים, נתן העיתונאי צח יוקד במאמר שפורסם במעריב בשבוע שעבר: "הדרך של אובמה לבית הלבן הרבה יותר קצרה, כי די אם ינצח בפלורידה ובמדינה אחת נוספת מתוך תשע המדינות המתנדנדות, לא משנה איזו, כדי לנצח בבחירות הכלליות". במהלך השבוע העביר רסמוסן את פלורידה ממעמד של מדינה מתנדנדת למעמד של מדינה השייכת לרומני, וכיון שהסיכויים לגבי הבחירות הכלל ארציות הם עדיין שקולים, ברור שרומני יכול לנצח בפלורידה ולהפסיד בבחירות הכלליות. לעומת זאת ניתן להעריך במידה גבוהה של ודאות שאם אומנם יזכה אובמה בפלורידה, הוא יזכה בבחירות הכלליות בהפרש ניכר, ולא פלורידה היא שתכריע את הכף לזכותו.
הכל עדיין פתוח גורם נוסף המצדיק את ההתרכזות במצב הכלל ארצי, ולא במצב במדינות השונות, הוא איכות הנתונים. בעוד שלגבי המצב הכלל ארצי מתעדכנים הסקרים מדי יום, ומתבססים על מספר גדול יחסית של נסקרים, הנתונים לגבי המצב בכל מדינה בנפרד הם הרבה פחות איכותיים. כפי שכבר הוכח, נתוני הסקרים לגבי חלוקת האלקטורים פשוט מפגרים אחרי הנתונים לגבי המצב הכללי, ובעוד שהסקרים הכלליים הצביעו על מגמת התחזקותו של רומני כבר לאחר העימות הטלוויזיוני הראשון, הסקרים לגבי חלוקת האלקטורים הצביעו על מגמה זו רק לאחר למעלה משבוע. כיוון שנותרו רק קצת למעלה משבועיים עד מועד הבחירות, מומלץ למתעניינים לעקוב אחר הסקרים הכלל ארציים, ולכולם להבין שנכון לעכשיו, למרות שסיכוייו של רומני לזכות טובים יותר, עדיין הכול פתוח.
