בעת האחרונה עלה רעיון של יצירת חיסכון פנסיוני לילדים. הרעיון הוא למעשה, פתרון יצירתי לבעיה המוכרת של התארכות תוחלת החיים. אדם מתחיל לחסוך בזמן שהוא עובד ותקופת החיסכון שלו היא בין 35 ל-40 שנים. בעבר החיסכון שנצבר היה צריך להספיק ל-15 שנים והיום הסכום צריך להספיק לפחות ל-20 שנים, כאשר תקופה זאת רק הולכת ומתארכת, וזאת המשמעות האמיתית של התארכות תוחלת החיים.
הפתרון המוצע הוא להאריך את תקופת החיסכון מההתחלה במקום מהסוף, בעוד כ-20 עד 30 שנים. תקופת חיסכון כזאת, תגדיל באופן משמעותי את הפנסיה החודשית בעתיד וזאת עקב ההשפעה של חישוב ריבית דריבית ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר. האפשרות לפתוח קופת גמל לילדים הייתה קיימת בעבר וגם קיימת היום. אולם, תיקון 3 המפורסם לתקנות קופות הגמל, גרם לכך שאנשים הפסיקו להשתמש באפשרות זאת.
הסיבה היא כי בהתאם לתיקון 3, פתיחת קופת גמל לילד לא מזכה את החוסך בהטבות מס. המדינה מעניקה הטבות מס רק עם הצטרפות החוסך למעגל העבודה. אם המדינה תחליט שהיא מרחיבה את הטבות המס גם לחיסכון לילדים, יש בכך משום פתיחת ערוץ חיסכון נוסף.
מודל חדש להטבות מס על החיסכון הפנסיוני לחיסכון בגיל צעיר יש השפעה אדירה על זכויות הפנסיה בגיל מבוגר. המומחים בתחום מסכימים כי הדבר יקום או ייפול על הנושא של הטבות המס. יש סיכוי כי הדבר יקרה היות שבחודש פברואר 2011 מינה שר האוצר, מר
יובל שטייניץ, ועדה מיוחדת שתציע מודל חדש להטבות מס על החיסכון הפנסיוני. אם יאומץ המודל המוצע, יוכל ההורה להפקיד עבור ילדו סכומי כסף חד פעמיים וליהנות מהטבות המס. היום הנהנים העיקריים מהטבות המס הם בעלי המשכורות הגבוהות. האוצר בוחן בימים אלה מספר אפשרויות כדי שגם מעמד הביניים ייהנה מהטבות המס.
אז איך הרעיון הזה אמור לעבוד? כיום, עולות הטבות המס למדינה כ-9 מיליארד שקלים והמדינה לא רוצה לפרוץ מסגרת זאת. אם כך, מחייב הדבר כי החיסכון הפנסיוני לילדים יבוא באופן כלשהו על חשבון הטבות המס שיקבלו ההורים בחיסכון הפנסיוני שלהם. סביר להניח שחלק מההורים יכולים להרשות זאת לעצמם והם לא יפחדו לעשות זאת.
לשם המחשה ניקח עובד שמתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 30 ושכרו החודשי הוא כ-8,800 שקלים שהוא השכר הממוצע במשק נכון להיום. הוריו לא הפקידו עבור כלום בתוכנית כלשהיא. לאחר 37 שנות חיסכון, צפויה לו פנסיה של כ-5,900 שקלים בכפוף להנחות שונות שלא נפרט כאן. אם הוריו היו מפקידים עבורו 25,000 שקלים עם לידתו, הפנסיה שלו כשיגיע לגיל הפרישה הייתה עולה לסך של כ-7,200 שקלים. עלייה משמעותית ביותר.
תרחיש נוסף הוא שההורים מפקידים עם לידת הילד את קצבת הילדים מהביטוח הלאומי (כיום כ-170 שקלים לחודש). העובד מתחיל לעבוד בגיל 30 ומשכורתו היא כאמור לעיל כ-8,800 שקלים. במקרה זה הפנסיה שלו תגדל ב-27% לפחות, מסך של 5,900 שקלים לסך של 7,493 שקלים.
הרעיון להתחיל בחיסכון לפנסיה לילדים מעלה כמה בעיות שצריך להתמודד איתן, והן: - יש לבצע מהלך של חינוך והדרכה לעובדים על האפשרות.
- ברמות שכר נמוכות או ממוצעות, לא בטוח שיש אפשרות לפגוע בהכנסה הפנויה כדי לחסוך לילדים.
- מתן הטבות מס לחיסכון לילדים, שוב יגרום לכך שבעלי המשכורות הגבוהות ייהנו מכך ואי השוויון בחברה יגדל.
נוסף על הנ"ל, לבעיות אלה טוענים מומחים כי מדוע עדיף לתמרץ הורים באמצעות הטבות המס לחסוך לגיל פרישה במקום למטרות אחרות, כגון; רכישת דירה או לימודים? טענה נוספת שמעלים מומחים, היא כי הטבות המס לחיסכון לילדים ישמשו את בעלי המשכורות הגבוהות כמקלט מס.
אולם, מלבד קשיים יש ברעיון זה גם יתרונות. היצרנים יכולים לשווק את מוצרי הפנסיה לשכבה גדולה של קהל וליצור חיסכון לטווח זמן ארוך פי שניים מהטווח הקיים היום. כך יהיה ליצרנים הכנסות גדולות מדמי הניהול. לחוסכים יש יתרון כי החיסכון הוא לטווח ארוך וכך ניתן להגדיל את הסיכון בניסיון להשיג תשואות גבוהות, כאשר טווח הזמן הארוך מאפשר לתקן את המצב אם ההשקעה לא מצליחה.
