שערוריית פיזור הכנסת

זהו הסקטור המועדף ביותר במדינה, אין לו אח ורע, לא ברשות השופטת ולא ברשות המבצעת, אולם פיזור הכנסת לשלושה חודשים הוא שערורייה בפני עצמה. לנו הבוחרים מעניקים יום שבתון לצורך הבחירות וגם זה לא ברור מראש. הח"כים הולכים לעשות למען בחירתם ואנחנו משלמים להם את המשכורת ואת הרכב הצמוד ואת הקשר עם הבוחרים שאותם הם בדרך כלל מוציאים על דברים אחרים. התקנות לגבי עובדים רגילים אומרות כי החזר הוצאות רכב לדוגמה יינתנו רק כנגד דיווח של הנסיעות אותן ביצע העובד בפועל לטובת עבודתו. הרי ברור שהח"כים שהתפזרו זה עתה אינם הולכים לעסוק בעבודת הכנסת אלא לעשות לביתם דהיינו להיבחר מחדש, במסגרת מפלגתית. אני כמשלם המיסים, מהם מממנים את משכורות חברי הכנסת, מתקומם על כך וקורא לעצור זאת. גם המשכורות בעת הזאת מממנות את הפעילות של חברי הכנסת לטובת הבחירות. המפלגות מקבלות מימון לבחירות שיממנו מזה את המשכורות של הח"כים שלהם. אין למעשה הזה אח ורע בכל העולם. האם כאשר מעמידים לבחירה שליש מבית הנבחרים והסנט בארה"ב אותם נבחרים מתפזרים לשלושה חודשים במימון מלא? התשובה היא לא ולא. הם ממשיכים למלא את תפקידם במלוא המרץ, כי זה הדבר היחיד שישאיר אותם קדנציה נוספת. חוקים פופוליסטיים אומרים המחייבים את הפיזור כי בתקופה הזאת יחוקקו חוקים פופוליסטיים. נו והאם בכל הקדנציה הם לא מחוקקים חוקים פופוליסטיים? ומה עם כל המגזרים שיפגעו כתוצאה מכך וחלק מהחוקים שיצטרכו לעבור הליך חקיקה נוסף. כאנקדוטה אני רוצה לציין כי אם מופז וקדימה לא היו עוצרים את תהליך פזור הכנסת לפני כחצי שנה, גמלאי צה"ל לא היו מקבלים את מה שסוכם לפני ארבע שנים עם כל המגזר הציבורי והדבר היה נדחה לעוד שנה. לסיכום: הגיע הזמן שהכנסת תקצר את פגרותיה ותעמידם על המקובל במשק, דהיינו 30 ימי חופשה. הגיע הזמן להפסיק את שערוריית פיזור הכנסת כאשר מכריזים על בחירות. הגיע הזמן, אם רוצים להתפזר, לא לשלם לח"כים את משכורתם ואת החזרי ההוצאות למיניהם כי הם עובדים עבור מפלגותיהם ואלה ממילא מקבלות מימון לבחירות. הגיע הזמן כי אנו הבוחרים, דהיינו הריבון, נבחר במפלגה שעשתה למעננו הכי הרבה ולא על-פי הבטחות במערכת הבחירות שאין להן שום בסיס אחר כך.