הספר דמעות של גלידה יכול להתאים לילדים שמתקבעים על אהבת אוכל מסוים ולא משחררים את האפשרות לאכול מגוון ולטעום טעמים שונים של אוכל המכונה אצלנו המבוגרים "אוכל בריא". הטכניקה הטיפולית של "הרחקה" מצוינת לטיפול בהתנגדות זו, בעיקר אם היא באה מהמקום הווכחני והמורד. הטכניקה מאפשרת לילד לעבור תהליך של הסברה מבלי לפתוח במלחמה. בנוסף, היתרון בכך שמדברים על הילדה רקפת מאפשר לילד לדבר על מצוקותיה ולדון בה ולא בעצמו ובכך להרחיק את החוויה המאיימת של התמודדות עם הבעיה שלו.
בעבודה עם הספר, יכול המבוגר לנצל את האווירה הנעימה השורה בו ואת התחושה שמדובר באגדה קסומה ולבנות עם הילדים שיחה סביב הסתבכות העלילה והפתרונות המתאימים לילדה רקפת ולילדים אחרים.
הבעיה שבמרכז הספר מוצגת מיד בתחילתו - ילדה רזה, והבטן שלה כואבת. ההורים מצפים ממנה לאכול כדי שתוכל לגדול ולהתחזק. הגננת המורה או ההורה יכולים לשאול את הילד הקורא - מה רקפת תוכל לעשות כשתתחזק חוץ מלהיות חיילת?
לאחר מכן, כשהקריאה ממשיכה ניתן לעצור בכפולה הנהדרת לטעמי של הילדה הבוכה בדמעות של גלידה ולבקש מהילדים לתאר את התחושה. מדוע היא בוכה לדעתם ומה יכול לעזור לה.
ורק אז להמשיך ולקרוא את הספר.
הנאה מהקריאה וההתבוננות באיורים מובטחת. הספר מתאים לעבודה עם ילדים בגיל הגן וכיתות היסוד א-ב.
