החוצפה של חברת החשמל דומה שהחוצפה של חברת החשמל אינה יודעת גבול. אחרי שהעלתה לאחרונה את תעריפיה לצרכנים בסך-הכל בשיעור גבוה של כ-27%(!), היא הודיעה על העלאה צפויה נוספת בקרוב, בטענה שמדובר בייקור ריאלי בעקבות הפסדיה הכספיים בגלל המחסור בגז.
אלא שבינתיים, כזכור, פורסם דוח
מבקר המדינה, שחשף כי החברה העניקה מתנות והטבות לא חוקיות לעובדיה (מכיס הצרכנים, כמובן) בסך 3 (!) מיליארדי שקלים (אתם קוראים נכון). האם זו הסיבה האמיתית לעליית המחירים הדרמטית?
החברה התחייבה, בהתאם להוראת המבקר, להחזיר את הכספים הללו לצרכנים. אולם לא רק שהם לא קיבלו כל החזר עד כה, אלא שתעריפי החשמל שוב במגמת נסיקה. היכן הרשות הציבורית של החברה, האמורה לפקח על התעריפים?
לידיעת החברה, הצרכנים עדיין מצפים להחזר.
הזוהר עומעם לאחרונה עלתה הצעה להנציח את שמו של הזמר המנוח, זוהר ארגוב, ולקרוא רחוב על שמו. דומני כי מדובר בהצעה אומללה, לאחר שארגוב הורשע באונס.
מדוע החרימו את השחקן חנן גולדבלט, ומנחי הורים מפורסמים בטלוויזיה, על-רקע דומה, ואילו ארגוב יזכה לתהילת עולם כשחטוטרת חמורה זו תלויה על גבו? האם זה המסר שהוועדה להנצחת שמות רוצה לשדר לציבור - תנו כבוד לאַנס? עם כל הכבוד לזוהר, שעומעם באבק הפשע, ולתואר הבלתי מעורער 'מלך הזמר המזרחי', אין להנציח את הפשע ברחובותינו ולהעניק לו לגיטימציה.
במיוחד אין להקל ראש בכך, לאור העובדה, שלמרבה הצער, מעשים מגונים הפכו כמעט לנורמה במחוזותינו, ולחלק בלתי נפרד מהכרוניקה הפלילית היומית. אני תמהה על שדרן ועיתונאי בכיר, שאמר שזוהר יישאר המלך גם לאחר האונס. אגב, היכן ארגוני הנשים ומחאתן בנושא?
יצא בזול שוב אנו עדים לפרק נוסף בסאגה המשפטית המתמשכת של הקלוּת הבלתי נסבלת של הענישה, שהפכה כבר לפארסה, על תאונות דרכים קטלניות. נהג המונית, מיכאל לוי, שדרס למוות את הנער אריק עופר באופקים, קיבל שנת מאסר אחת בלבד (!) ושלילת רשיון נהיגה ל-8 שנים.
טענת השופט הייתה שמדובר בהסחת דעת של הנהג לשבריר שנייה. אתם שומעים טוב? האם נהג מונית מיומן אינו אמור לדעת שאין להסיח כלל את הדעת מהכביש? איזו דוגמה ישמש נהג זה, לשאר נהגי מוניות ולנהגי ישראל בכלל, שקיבל עונש כה מגוחך, שהסחת דעת מההגה היא לגיטימית? ומדוע לא נשלל רישיונו לצמיתות על קטילת חיי אדם, שעבר כדין במעבר חצייה? האם חיי אדם שווים פחות מעבירות רכוש, שהענישה עליהן היא חמורה בהרבה? (הדוגמה הקלאסית היא האופנובנק שנידון ל-18 שנות מאסר). היכן ההרתעה כשמדובר בדיני נפשות, דווקא לאור ריבוי תאונות הדרכים?
האם זה הפרס שקיבל הנהג הדורס - להתהלך כמעט כאזרח חופשי במדינה? לוי, יצאת ממש בזול לתפארת מערכת המשפט בישראל.
השלישיה המנצחת חלפו כבר מספר שבועות מאז ההנהגה התלת ראשית בתנועת שס, ולמורת רוחם של הקנאים מתברר כי כל התחזיות הרעות על מריבות בהנהגה התבדו. ככה זה כשיש אמונת חכמים ומרן הרב עובדיה, המנהיג הרוחני של התנועה, מנצח על ההסכם. האגו והאינטרסים האישיים מתגמדים מול גדולתו של הרב.
אין ספק שמדובר בצוות מוחות מצוין, המשלב ידיים במטה הבחירות בפרט ובפעילות התנועה בכלל, כשכל אחד תורם את כישוריו המיוחדים. הכושר הביצועי של אלי ישי, הכושר האדמיניסטרטיבי (והרעיונאי) של
אריה דרעי, בשילוב עם
אריאל אטיאס כאיש תקשורת (ומגַשר) מהווה את השילוב המאוחד לתועלת התנועה והעם.
נכון עשתה אפוא מועצת חכמי שס שהחליטה על ההנהגה המשולשת, ללא העדפה אישית, ובכך חסכה מחלוקות ועלבונות אישיים, והשכינה שלום ואחדות לא רק בין ישי לדרעי אלא בתנועה כולה. ולכל עם ישראל, שעקב בדריכות אחר ההחלטה ה'היסטורית' ששימשה מודל לשלום ואחווה. מעבר לכך זוהי תרומה לתנועה בהפקת המיטב מכוחותיה.
מנצחים ומפסידים מעריב במצוקה? דומה שבִּן פסק דין אחד, הפך ה
עיתון למכרה זהב, שיעשיר את קופתו המדולדלת בעוד 5 מיליון שקלים, והוא יוכל לצחוק כל הדרך אל הבנק. נכון, מי מפסיד אחרון?
עיתון הארץ, ש"
דה מרקר", בגין תביעה משפטית נגדו יהיה חייב לשלם לו את הסכום הנקוב. מנצחים ומפסידים כבר אמרנו?
