חמישי בערב. אודיטוריום גדול ליד הקריה, תל אביב. כינוס של "חריש הירוקה" קבוצת הרכישה המגדירה עצמה חזור והגדר כחילונית. אין זה הכינוס הראשון. ראשי ההתארגנות, חמי בר-און ונעם הלל, מובילים פעילות ממוקדת כבר כמה שנים, פעילות שהלכה וצברה תהודה ותשומת לב גוברת מצד התקשורת, מחפשי פתרונות דיור וכעת נראה שגם משקיעי נדל"ן רבים. אולם זה הכינוס הראשון מאז חתימה על איחוד בין חריש הירוקה לעמותה חילונית נוספת והתקשרותן עם חברה יזמית, וההתרגשות בשיאה. מאות מציפים את האולם כולל המעברים, ובחוץ נותרים מתעניינים רבים. מכאן תגיע הגאולה.
הארי-קרישנה במסווה של חילוניות גם אני בכינוס. כמה ימים קודם הייתי בכינוס אחר בחמ"ל הקבוצה בקיבוץ ברקאי שצמוד לחריש. במהלכן הלך והתברר דבר מוזר - כל הקבוצה שמנהלת ומריצה את הפרויקט, שלא תמיד ברור מתי הוא בגדר יוזמה נדלנית ומתי מאבק ציבורי על דמות העיר העתידית - הם חברים בקהילת הארי קרישנה. הם מציגים עצמם כתושבי חריש שמתעקשים לשמור על העיר, או לפחות על חלקה, חילונית. הזהות הדתית שלהם מוסתרת. הלל אומר, לשאלתי, שהוא בעצם "לא כל כך חזק בדת", ועל בר-און מוכנים לומר לי שרק אשתו היא הארי קרישנה, הוא פחות.
חוץ משני הדוברים הרהוטים, בר-און והלל, קבוצת נשים נלהבות עם עיניים בורקות מנהלות בלובי שבחוץ בדביקות דתית את מבצע ההחתמה על הצטרפות לקבוצה. מעט מוסתר, כולן עונדות עדליון המכיל את מנטרות קרישנה, ושרשרת חרוזים תואמת. כשאני שואל אותן על הקשר של הארי קרישנה לקבוצת הרכישה הן נראות כפגועות מעצם השאלה. כאילו שאלתי שאלה לא-לגיטימית.
או שמא? אם אכן כל הגרעין הפנימי, המניע והיוזם, הרוח החיה מאחורי קבוצת הרכישה המצליחה והסוחפת הזו הם חברי קהילת הארי קרישנה שחיים במעין קומונה שיתופית בחריש, האם אין לקשור בין קבוצת הרכישה למטרות אחרות - דתיות במהותן - של קהילה דתית אזוטרית זו. מבלי להיכנס כלל לדיון בדבר הגדרת הקבוצה - כת בעיני אחדים, "תנועה דתית חדשה" כהגדרת סוציולוגים מסוימים - הרי שודאי וודאי שאין מדובר בחילוניים. אז איך יתכן שקבוצה של אנשים דתיים יוצאי דופן שכזאת יכולה להנהיג קבוצת רכישה שכל אפיונה הוא דווקא היותה חילונית?
לא הגעתי לאירועים של "חריש הירוקה" כמשימה עיתונאית או מחקרית (במקרה, אני חוקר קבוצות דתיות בסין במסגרת עבודתי האקדמית), אלא כחסר דיור המעוניין ברכישת דירה בתנאים נוחים, כמו כל עם ישראל. למרות היותי ציוני-דתי, אני מתנגד בכל תוקף לגטו-זציה של החברה הישראלית, תהליך שהובילה החברה החרדית ולאחרונה, לדאבוני, הצטרף אליהם גם המגזר הציוני-דתי. אני מצר על כך שכל המכרז מנוהל באופן של חלוקה סקטוריאלית. לכן חיפשתי התארגנות חופשית, כלל-ישראלית, שלא עסוקה בבידול לקבוצות על-רקע דתי. התפעלתי ספציפית מהחבר'ה של חריש הירוקה שנצחו את משרד השיכון בבג"ץ החשוב על פתיחת המכרז לכלל הציבור, ולכן התעניינתי בהצטרפות אליהם, תוך שהצעתי להם, להמיר את התיוג המיותר והמתבדל "קבוצה חילונית" במשהו יותר כוללני - "קבוצה פתוחה" או "כלל-ישראלית".
קבוצות דתיות חדשות, בעיקר כאלו הרחוקות מאוד מהמיינסטרים הדתי המקומי, נוטים לעתים קרובות להסתרה. זה דבר מובן, שכן מטרתן המיסיוניריות של קבוצות כאלו עומד לעתים קרובות מול התנגדות טבעית של ההגמוניה הדתית בסביבה (גם בקרב חילוניים שעבור רובם הדת השלטת עדיין מהווה מטען תרבותי, קרי "מסורתיים”). לכן הם מפתחים טקטיקה של הסוואה סלקטיבית - מצד אחד הם מפעילים מיסיונרים המפיצים את דתם באופן אקטיבי וגלוי, מצד שני הם מפעילים פרויקטים שמטרתם להחדיר את תורתם באמצעות אספקת שירותים שונים, תוך הסתרת המהות הדתית האמיתית ואת מניעיהם. במקרה של הקהילה הזו בחריש, מדובר בהחדרת הדת שלהם באמצעות הזדהות כ-"תרבות הודו" הרווחת מאוד במיוחד באזור פרדס חנה השכנה הגדולה, ובכך מטעים את קהל היעד לחשוב שמדובר בדבר שהוא פרווה מבחינה דתית, בעוד שאין הדבר כך.
למשל, הפעלת גן ילדים בסגנון יוצאי הודו, באווירת שאנטי שרבים מתחברים אליה, אולם הורים רבים מגלים את מלוא המטען הדתי רק כשהילד מתחיל לשנן בבית מנטרות הארי קרישנה. או באמצעות הפעלת ה"סטודיוגה" במרכז פרדס חנה, המציע גם אירועי אוכל הודי אותנטי ובכך למשוך קהל.
קבוצת רכישה זה לא דבר פשוט לארגון ודורשת משאבים כספיים רבים, בעיקר לתשלום משכורות לנציגי שירות טלפוניים. וקבוצה זו עשתה עבודה מרשימה מאוד. האם מדובר בהתגייסות קבוצתית שמניעה אינם נדל"ניים גרידא? בקבוצה שהיא לכל הפחות קומונה למחצה (כך לפי דוחות על כתות שונות בארץ), ישנה יכולת מיוחדת לגייס את חבריה למבצע משותף שלא כנגד משכורות (כך התרשמתי מביקורי בחמ"ל הקבוצה בברקאי). להתארגנות דתית, סביר שיש גם מטרות דתיות. האם מדובר בניסיון לתעל את קבוצת הרכישה ה"חילונית" לשם ביסוס קהילת הארי קרישנה בחריש העתידית, על מוסדות ציבור, מוסדות חנוך וכד'?
לחשוף את המניעים האמיתיים אין בדברים אלו שום כוונה לפגוע בקהילת הארי קרישנה או להצר את צעדיהם או חופש הדת לו הם זכאים. תיאורטית, זהות דתית לא הייתה רלוונטית לפרויקט נדל"ן. אולם לדאבוננו, המכרז המדובר על הבנייה בחריש מרוכז כל כולו בחלוקה על-רקע זהות דתית. לכן דרישתי מראשי חריש הירוקה ברורה:
אנא מכם, היו כנים לחלוטין עם ציבור רוכשי הדירות (הנואש בחלקו), ספקו לו גילוי מוחלט ונאות בדבר האוריינטציה הדתית של ההתארגנות שלכם. מה מניעיה? מה כוונתכם לגבי עתידה של חריש? האם בכוונתכם לנצל את ההצלחה, ככל שתהיה, בכדי לדרוש למשל הכרה בקהילה והקמת מוסדות ציבור (מועדון, או אולי אפילו אשרם), גני ילדים הארי קרישנה וכו'? בהתחשב בהתנהלותכם כקומונה, לאן ילכן הרווחים שלכם מהפרויקט, האם יהפכו לכספי הקדש למימון פעילות הדת? האם הציבור החילוני והדתי-לאומי (כמוני) שיצטרפו אליכם ימצא עצמו מממן פעילות מיסיונרית?
וחשוב מכל. אזרחים תמימים עומדים כפסע לפני ההחלטה הפיננסית החשובה בחייהם (ביום שלישי מסתיימת ההרשמה). הם משקיעים את ההון העצמי הקטן שבידם, ואת ההון הגדול יותר שייקשר על צווארם כמשכון לשנים רבות. זכותם לדעת אם כל יהבם מושקע בקבוצה שעשויה להבעיר בחריש מאבק בין-דתי מוזר מסוג שטרם היה בארצינו, ושרק זה מה שחסר להם.
