האמת על הרצח

עם ככל העמים או לבדד ישכון? הטקסים לזכר רצח רבין מחטיאים את שורש הבעיה. מדברים בהם על משנת רבין ועל מורשת רבין, אבל השאלה העיקרית היא מדוע אירע הרצח. תשובה מלאה ונכונה לשאלה זו ניתנת בדברים הבאים. הרצח לא היה סתם מעשה בריונות. הרוצח היה אויב החברה הישראלית שקמה על בסיס התחייה הלאומית מסוף המאה התשע עשרה. כל עיקרה של התחייה היה מרידה בדת היהודית ובאורח החיים היהודי. כוונת יוצרי החברה החדשה ומחיי הלשון העתיקה והחלוצים שהגיעו אחריהם בראשית המאה העשרים הייתה להקים בארץ ישראל חברה חדשה שתהיה "עם ככל העמים".

תפיסה מעוותת של מושג התחייה

רעיון התחייה החל לקסום גם לחלק מהיהודים הדתיים, אבל רבים מהם טעו לחשוב שתנועת התחייה איננה מרידה בדת. הם חשבו שהתחייה היא המשך לכיסופי גאולה של "עם לבדד ישכון", ועיקר העיקרים בדת הוא לא להתערב בגויים. דמות המופת שלהם הייתה עזרא הסופר. בכוח השלטון הזר הוא הכריח את יושבי הארץ להיכנע לטיהור גזעני. את הנשים ה"נכריות" אילץ לגרש ואת ילדיהן להשליך לרחוב. דור אחרי דור - וגם בימינו! - שומרים היהודים את מצוותיו הגזעניות של עזרא הסופר. אנשי התחייה, המאמינים ברוח האדם ושואפים לדרור ולשיוויון, לא הבינו שאותו חלק מהדתיים הרוצה להצטרף אליהם אינו מעוניין במרידה, והשותפות שלהם בתנועת התחייה פוזלת תמיד אל אותם הדתיים הממשיכים את אורח החיים הישן וחולמים על חידוש הזבחים במקדש. אלה מעולם לא הצטרפו לרעיון התחייה, אף כי הם תובעים ליהנות מפירותיה. אנשי התחייה המורדים ביהדות לא הבינו שאי-אפשר להקים "עם ככל העמים" ובו בזמן לקיים אמונה דתית מסתגרת וגזענית.

אחדות מדומה

באשליה של "חיזוק התנועה" הם נענו לתביעות דוברי הדת שתמיד היו הפוכות מרעיון "עם ככל העמים". הקול הברור של "עם ככל העמים" הובע בהכרזת העצמאות, והוא קבע נחרצות שלא יהיה בישראל הבדל בין אזרח לאזרח בגלל דת, גזע ומין. אבל כדי לשמור על "אחדות" מדומה תמיד התנהגו ראשי החברה הישראלית כאילו אנחנו המשך של הגלות היהודית, ובמדינת ישראל נהפכו מצוות הדת לחוקים המפלים לא יהודים לרעה, ונותנים זכויות יתר ליהודים. המגמה להפוך לקהילה יהודית כשרה התפשטה גם לבית הספר הקרוי "חילוני". המחנכים מלמדים שהיהדות היא "שלנו" והיא "בנפשנו" ותובעים מחניכיהם לכבד את היהדות ואת התרבות היהודית, גם אם הם עצמם יודעים שתרבות זו בנויה על יסודות קדם-דמוקרטיים, הרחוקים מן האמונה בשיוויון. ההפליה הרי היא קיימת אפילו בתוך החברה היהודית עצמה (גבר ואישה, כשר וממזר).

הרצח - כפירה ברעיון התחייה

החינוך לטוהר הגזע היהודי, להסתה ש"העולם כולו נגדנו", הסתה המגשימה את עצמה, והשתיקה של המחנכים על מעשי הנבלה הנעשים בשם היהדות, אלה הם הגורמים המביאים את הנער הישראלי המתחנך בבית ספר שהוא מוסד יהודי, שיגדל כשונא לכל מי שאינו יהודי, ושיחפש הזדמנויות להתעלל במי שאינו יהודי, גם שיצדיק אלימות ויתבע חוקי אלימות. מתפתחת אצלו הבנה ונכונות לחסל כל מה שעשוי "לפגוע" בישראל שלדעתו צריכה להיות יהודית טהורה. מי שמחפש אפשרות של חיים משותפים בשוויון בין כל חלקי האוכלוסיה, ורוצה יחסי שלום אין לו כביכול מקום בינינו... רצח רבין היה מבע ברור של הכופרים ברעיון התחייה, שמטרתם להשליט את עקרונות ההתבדלות והגזענות על חיינו. האמונה שאנחנו "צריכים להיות" יהודים, שישראל "צריכה להיות" תחת שלטון היהדות - היא שורש הבעיה, והיא צריכה למלא את התוכן של טקסי האבל על הרצח ושל הדיונים בו.