ה
ממשלה אישרה שורה של המלצות שגיבשה ועדת קדמי לבחינת כשלים בשוק המזון - צעדים שאמורים להביא להוזלת מחירי המזון בתקופה הקרובה. התקנות החדשות מגבילות את היצרנים הגדולים ואת רשתות השיווק הגדולות, שנהנים כיום משליטה בשוק המאפשרת להם להכתיב מחירים לא תחרותיים.
בשנים האחרונות עלו מחירי המזון בארץ יותר מכפי שעלו באירופה ובארה"ב, וכיום ברור שישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם בתחום הזה. רק לאחרונה נכנסתי לסופרמרקט יוקרתי במרכז פריז, ונדהמתי לגלות עד כמה מחירי המזון שם זולים בהשוואה לישראל. כשמתרחקים מהמרכז התיירותי של פריז מגלים פער של עשרות אחוזים בין המחירים היקרים בישראל למחירים בפריז. כך, למשל, הגבינות הקשות הוצעו שם במחירים שבין 0.8 אירו ל-100 גרם ועד 2 אירו לגבינות היוקרתיות יותר. גבינות מקבילות מוצעות בישראל במחירים גבוהים ב-40 עד 150 אחוזים.
אם פעם התגאינו במחירי הפירות והירקות הזולים בארץ, בוודאי בהשוואה למדינות אירופה שבהן הפירות והירקות נמכרים לעתים לפי יחידות, הרי שהפער הזה נסגר לחלוטין ובמקרים רבים ישראל יקרה יותר גם בתחום הזה.
באירופה ובארה"ב נהוג לסמן על כל פרי וירק את מדינת המוצא שלו, ולכן מחלקות אלה נראות כמו תערוכת מזון בינלאומית. הבננות מגיעות מדרום-אמריקה, פירות ההדר מספרד למעט הלימונים שמגיעים מאיטליה, ותפוחי האדמה ושאר ירקות השורש מפולין.
בישראל אנחנו מתגאים בתוצרת מקומית בלבד, ללא כל תחרות. אלא שגם המחירים בלתי תחרותיים בעליל. הניסיונות הראשוניים של האוצר ושל גורמים נוספים לברר את פשר יוקר המחיה הביאו להאשמות הדדיות בין היצרנים, הספקים והמשווקים. היצרנים העמידו פני תם, וטענו שהם מוכרים במחירים זולים, תוך שהם רומזים שהבעיה היא ברשתות השיווק, ואילו רשתות השיווק הלינו על היצרנים ועל הספקים השונים.
ועדת קדמי הוקמה במטרה לבחון היטב מיהם האחראים ליוקר המחיה ולהמליץ על תקנות חדשות שיגבירו את התחרות בענף, ובסופו של דבר יביאו להוזלה משמעותית במחירי המזון.
תת-ועדה מיוחדת הוקמה לבחינת מצב שוק החלב ומוצריו. מי שמכיר את התנהלות ההליך הזה, מִשלב הקמת הוועדה ועד ליישום המלצותיה בשטח, יודע שבסופו של דבר ההמלצות שייושמו יהיו אלה שלא יצטרכו לפגוע בשום גוף מאוגד או בעל כוח והשפעה פוליטית.
כך, למשל, סביר היה להניח מראש שרשתות השיווק יהיו מטרה קלה יחסית, וכך גם חלק מהיצרנים והספקים. ארגוני-הגג של אלה הם איגוד לשכות המסחר ואיגוד התעשיינים. הראשון נחשב ארגון התומך בשוק ומעודד אותו, בדרך כלל, והשני מעט פחות, אך שניהם אינם גופים מיליטנטיים כמו החקלאים, המועצות החקלאיות, חברת החשמל או עובדי ציבור אחרים. לכן, ההמלצות המגבילות את רשתות השיווק והיצרנים עברו בנקל, אולם ניסיונות האוצר לחולל שינוי משמעותי במחירי החלב הגולמי נתקלו בהתנגדות עזה שהביאה לפשרה מתונה באופן משמעותי.
האוצר כלל לא ניסה לחולל מהפך של ממש, משהו כמו פירוק המועצות - מועצת החלב, מועצת הפירות והירקות, הביצים, הפרחים - גילדות של יצרנים המשמרים מחירים גבוהים ומגִנים על עצמם מכל תחרות אפשרית.
האוצר ביקש להמשיך לשחק, לעת עתה, בכללים הישנים, אולם להוזיל את מחיר המטרה של החלב ב-37 אגורות לליטר חלב גולמי, ובמקביל להוריד את מכסי המגן על ייבוא חלב ומוצריו. אולם הרפתנים נעמדו על הרגליים האחוריות, תוך שהם מגייסים את שרת החקלאות
אורית נוקד.
בישראל שרי החקלאות אינם ממונים על ניהול מצב החקלאות בארץ ושיפורו לטובת האזרחים; הם פשוט משמשים ראשי לובי חקלאי שנועד להגן על החקלאים מפני האזרחים בעלי האינטרסים הצרים, שרק מחפשים לעצמם מחירים זולים. יש להודות על נחישותו של שר האוצר שטייניץ שלא נרתע לחלוטין, והצליח להשיג פשרה שתביא להוזלה של 25 אגורות במחיר החלב הגולמי. אגב, כלל לא בטוח שההוזלה תגיע אלינו, הצרכנים. במקביל אושרה שורה של הוזלות במכסים, ולא פחות חשוב: אושרו הקלות בדרישות הרגולטוריות מיבואנים - דרישות המהוות חסם ייבוא.
