לפני שנדבר על מותה האפשרי של הפוליטיקה הישנה צריך להגיד מהי הכוונה שעומדת מאחורי "הפוליטיקה הישנה". לפי הבנתי והגדרתי, הפוליטיקה הישנה במדינתנו היא פוליטיקה חסרת משילות, פוליטיקה של דילים ותלות במפלגות נישה או מפלגות סקטוריאליות ובנוסף, התערבבות יתרה בין מערכת המשפט לבין הרשות המחוקקת, התערבבות בין הרשות המחוקקת והמבצעת.
הסיבות לפוליטיקה הזאת נעוצות במספר גורמים: 1)
שיטת הבחירות לכנסת: הסיבה לתלות במפלגות נישה או מפלגות סקטוריאליות ולחוסר המשילות, לדילים בין המפלגות וכו', נעוצה בשיטת הבחירות לכנסת, שיטה אשר בהעדר חסמים רציניים גורמת לריבוי מפלגות.
2)
העדר חוקה: הסיבה להתערבות היתרה של בג"ץ ברשות המבצעת, לאפשרות לפסילת חוקים ונתינת פסקי דין תקדימיים (ולפעמים חסרי ביסוס חוקי קיים) הוא החוסר בחוקה בישראל. אם הייתה חוקה, לבג"ץ הייתה תבנית ברורה לעבוד על פיה ולקבוע על פיה אם חוק הוא חוקי או לא, כיום - בהעדר החוקה, לפעמים בג"ץ יכול לפסול חוקים אשר "לא נראים לו", ללא כל תקדים או סיבה נראית לעין, יש שיטענו בשל הטעיה פוליטית הקיימת בו. במצב של חוקה, בג"ץ רק שומר על קיומה ולא יכול לקבוע עצמאית על-פי ראות עיניו בלבד.
3)
”רשות מבצעת-מחוקקת": בשיטת הבחירות הנוכחית הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת. השרים וראש הממשלה הם בעצם חברי כנסת. במצב כזה יכולים להיווצר שני מצבים לא בריאים כלל: א) שר מבצע את תפקיד השר ואינו מבצע את תפקיד המחוקק-משמע תופס תקן של מחוקק סתם. הדבר נכון גם בנוגע לראש הממשלה אשר תופס את מקום החבר כנסת. ב) שר אשר מבצע את תפקיד המחוקק, אך לא מבצע את תפקיד השר. במצב כזה תפקיד השר מאויש אך מתבזבז.
המפנה והדרך לבניית פוליטיקה חדשה: 1)
שיטת הבחירות לכנסת-איחוד לגושים: בשבועות האחרונים אנו עדים לשינוי פאזה במחנה הימין, שינוי פאזה אשר אם יימשך עלול לשנות את המפה הפוליטית ולהרוג כליל חלק נכבד מה"פוליטיקה הישנה". האירוע הראשון הוא האיחוד בין ישראל ביתנו לבין הליכוד לכנסת ה-19. הדבר הראשון שטוב במהלך הזה הוא תחילת ההתכנסות לגושים מאוחדים. דבר מבורך שיכול לפתור את בעיית התלות במפלגות הנישה והסקטוריאליות ככה שבסופו של דבר יהיו איחודים מלאים שתוצאתם תהיה 2-3 גושים מרכזיים. מה שבסופו של דבר יגרום למשילות וישים סוף לדילים.
האירוע השני שהתרחש שעלול להשלים במידת מה את האירוע הראשון ולתרום להתאחדות לגושים, הוא בחירתו של
נפתלי בנט לראש מפלגת "הבית היהודי". דבר אשר פותח את המפלגה לאנשים אשר אינם דתיים לאומים ובעצם הופכת אותה ממפלגת נישה, סקטוריאלית למפלגה ימנית אשר פונה לכלל הגורמים בימין. לכאורה, נראה כי מהלך זה של בנט עלול לפגוע בליכוד וזה נכון לטווח הקצר, אבל בטווח הרחוק יותר, ניתן לשער שבנט ייכנס לקואליציה עם הליכוד ביתנו -דבר שיגרום לגוש ימיני חזק שבעתיד עלול להפוך לגוש ימין קבוע. שני האירועים הללו הם בעצם היסוד האפשרי לאיחוד מלא של גוש הימין, דבר אשר באופן טבעי יגרור את השמאל למהלך דומה.
2)
שינוי מלא של השיטה: הפרדת רשויות, חקיקת חוקה: בכדי לשנות את השיטה באופן מלא, בכדי לחוקק חוקה ולהפריד רשויות אנו חייבים גושים חזקים, גושים שלא תלויים במפלגות נישה, במפלגות סקטוריאליות ולכן הבסיס לשינוי המלא הוא האיחוד לגושים שדיברנו עליו בסעיף הקודם (גם אם לא איחוד מפלגות מלא, אלא איחוד רשימות בלבד), ככה שבעצם כבר בכנסת ה-19 במידה ובנט והליכוד ביתנו יקבלו מנדטים רבים אנו עשויים לראות את השינויים המיוחלים.
השינוים הנדרשים: א)
הפרדת רשויות: בכדי שתהיה פעילות בריאה בין שלושת הרשויות עלינו לבצע מספר שינוים בכדי להפריד את שלושתם.
חלק ראשון וחשוב בהפרדת הרשויות הוא הפרדה בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת, בעצם בין הממשלה לבין הכנסת. צריך לחוקק חוק שחבר כנסת איננו יכול לכהן כשר ושהממשלה היא מחוץ לכנסת, קרי- בחירות נפרדות לרשימה לכנסת ונפרדות לראש הממשלה, כאשר ראש הממשלה ממנה שרים מקצועיים שאינם חברי כנסת.
חלק נוסף וקריטי בהפרדת הרשויות הוא חקיקת חוקה. דבר אשר יוביל לקווים ברורים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. הרשות השופטת לא תוכל לפסוק על-פי ראות עיניה בנושאים, אלא על-פי תבנית בסיסית ומובנת.
ב)
ביטול הסטטוס קוו והגדרת הגדרות ברורות בכל הנוגע לדת ומדינה, לזכויות ולחובות:
אספקטים נוספים שניתן יהיה לפתור במהלך של חקיקת חוקה ו/או בהתכנסות לגושים גדולים, הם הכרעות בנושאים חשובים אשר חסרי הכרעה עוד מקום המדינה. לדוגמא: סויות בנושאי דת ומדינה, סוגיית הגיוס - בין אם חובה ובין אם לא, סוגיות כלכליות ומבנה המשק, וכו'.
לסיכום: בימים אלו אנו עדים להתעוררות פוליטית, התעוררות אשר יש לה פוטנציאל אדיר לשינוי שכולנו מייחלים לו. שינוי אשר יגרום למותה של "הפוליטיקה הישנה" ותקומתה של פוליטיקה חדשה. דבר אשר יוביל להפסקת השיתוק הפוליטי שהמדינה נמצאת בו ויוביל לשינוים מרחיקי לכת כמעט, בכל נושא הנוגע לחיינו במדינה הזאת.
כולי תקווה כי הפוטנציאל אכן התממש ונוכל להודיע סופית כי "הפוליטיקה הישנה" מתה והדמוקרטיה והמדינה יתקדמו קדימה. כולי גם תקווה כי שינוים אלו יובילו להתברגות של צעירים במנגנוני הגושים החדשים.
