לא יאומן כמה כוח יש היום לנשים. בתי המשפט נוטים לטובתן בוויכוחים המרים שלאחר הגירושים אשר מביאים באחוזים גבוהים להשפלתו של הגבר עד עפר, ובמקרים רבים אף להיותו חסר רכוש ובעל קשר רופף עד מנותק לגמרי מילדיו. כל כך חלש הגבר במקרים אלו עד שהם מסתיימים באחוזי התאבדות גבוהים במיוחד[ראו את הכתבה שפרסמתי כאן באתר בשם: "לידיעת ארגוני הנשים: גם גברים בוכים"], כמו-כן, הגברים זקוקים לניסים של ממש כדי לצאת ללא פגע מעלילות האונס השונות שחלקן הגדול נובעות מנקמנות או מאי היענות לסחיטה.
הקלות הבלתי נסבלת של הסחיטה הקלות הבלתי נסבלת של האישה כיום לגדוע את מימושו של הקריירה הפוליטית או הצבאית של הגבר בתלונה אחת על מעשים מגונים אשר נעשו במרביתם רק כביכול ועוד בתקופה בה עדיין שידרו את תוכניות הטלוויזיה בשחור לבן היא ממש שערורייה. ככה רוצים במדינה הזו לעודד אנשים טובים להגיע לעמדות השפעה? כל הזמן טוענים שאין למי להצביע. כל הזמן טוענים שנבחרי העם הם קבוצה של מושחתים.
כל הזמן טוענים שבראש הארגונים השונים עומדים אנשים בלתי מוכשרים אך למה שהטובים ביותר יתגייסו למען שירות המדינה? כדי לגלות כל יום בעיתונות הצהובה היכן הם אכלו ועם מי הם יצאו? כדי לחסל את חייהם הפרטיים? כדי שכל אישה המסוכסכת איתם תוכל לנקום ולטעון שהותקפה על ידם? כדי שכל אחד היודע פרט כזה או אחר מעברם או מחייהם של בני משפחתם יוכל לסחוט אותם בשל תקוות הנסחט שהמידע אודותיו יישאר עלום? ולמי מאיתנו האזרחים הפשוטים אין עניינים אישיים אשר היינו רוצים לשמור לעצמנו, ולעצמנו בלבד? עניינים אישיים אינם חייבים להיות קשורים באונס או בפשיעה, וכל אחד מכם הקוראים יכולים בקלות למצוא דוגמאות לעניינים שכאלו מתוך חייכם הפרטיים או מתוך חיי החברים והמכרים שלכם.
כולנו ראויים להגנה ולשוויון בצדק טוענות הנשים לשוויון, אך ניצולן הנשכני של הנשים את הגברים במקומות בהן כוחן רב יותר מדליק אצלי נורה אדומה. אולי... ואני מדגיש את המילה: אולי!!!. אולי ניצולן של הנשים בדורות הקודמים נשען על חוכמה רבה של הגברים בהכרת טבע האישה אותו אנו רק מתחילים להכיר וממנו נדע יותר ויותר ככל שנתיר את הרסן העומד בפניה?
ואל תבינו אותי לא נכון. אינני מצדיק בשום אופן את דיכויו של האדם, בין אם הוא גבר ובין אם היא אישה, וגם אם בחרתי לצאת בביקורת כנגד האישה בשל ההקשר הפוליטי והאקטואלי של היום, אני עדיין מודע לכך שהאישה הינה הקורבן באחוזים הגבוהים של המקרים וכנראה שאף ברובם.
לא תמיד המתלונן הוא קורבן לצערי,
שלי יחימוביץ האמינה מיד למתלוננות כנגד הנשיא לשעבר קצב ואם אינני טועה היא אף האמינה באופן מיידי לתלונות כנגד איציק מרדכי עוד לפני שבית המשפט הכריע בעניין. כעת מנהיגת מפלגת העבודה נאלצת לשלם מחיר ולפעול בצורה דומה גם כאשר מדובר הפעם באדם החבר במפלגתה האמור לפאר את רשימת חבריה למפלגה. חבל לי שאישה חכמה יוצאת מתוך הנחה שאישה מתלוננת היא אוטומטית קורבן תמים ומסכן. יש שיאמרו כי פרישתו המיידית של שגיא מוכיחה כי הוא מודע לאשמתו, אך יתכן מאוד שמדובר כפי שטענתי קודם לכן במתלוננת היודעת פרטים אישיים על חייו של שגיא העשויים להיות קשורים אפילו בעניין רומנטי בינה לבינו שלא על בסיס כפיה או אונס, וברור ששגיא אינו מעוניין שתפגע פרטיותו בעניין זה אשר עשויה לפגוע בשלום ביתו ו/ או משפחתו ולכן הוא החליט להיענות לסחיטה, מה גם שפורסם לאחרונה כי המתלוננת הינה דמות מוכרת מהעולם העסקי. אז מי רוצה להסתבך עם אנשים או במקרה זה עם נשים בעלי כוח, כסף והשפעה?
שלי אנסה אותי שלי לא לוקחת בחשבון ששוויון צריך להיות דו צדדי. גם גברים יכולים להיאנס וגם הם יכולים להפוך לקורבן. גם אישה בעלת מעמד יכולה לדרוש את סיפוקה המיני כתנאי לקידום העובד שלה או כתנאי שלא תפרסם על הנסחט מידע אישי שהוא אינו חפץ בפרסומו. חבל ששלי לא השאירה פתח לאפשרות ששגיא הוא זכאי ובחרה לצאת בהודעה חד-משמעית שממנה ניתן להבין שהמתלוננת היא הקורבן. מה תעשי את שלי יחימוביץ? האם תנהגי על-פי אמרת חז"ל: "נאה דורש נאה מקיים" ותתפטרי מתפקידך באופן מיידי מבלי לחכות לתוצאות המשפט אם מחר תפורסם תלונת שווא כנגדך מצדו של גבר נקמן אשר יטען כי: "שלי אנסה אותי"? או שהדין במקרה שלך הוא שונה כי את בכל זאת אישה והתקשורת ובתי המשפט יהיו לצידך?
לו הייתי
חיים הכט יתכן שהייתי מפעיל את שירותיה של המשטרה ושולח שחקן שיבהיר לשלי כי היא חשודה בביצוע אונס של שני גברים בתקופת עבודתה בתקשורת, עליהם היא איימה בפרסום מידע אישי שהיה לה לגביהם לו יסרבו לדרישתה. היה מעניין לראות איך רגע אחרי שמודיעים לה את הידיעה המרה והבדויה ורגע לפני שחושפים את תגובתה, שנייה אחת לפני הפרסומות היה מופיע חיים הכט עם תנועת אצבעותיו המפורסמת ושואל: "ומה את היית עושה שלי?"
