פרשת האלוף בצה"ל אורי שגיא הוכיחה לכולנו שוב שבישראל של שנות ה 2000 כל מה שצריך כדי לחסל בשנייה, בסיכול מיני ממוקד, קריירה ציבורית של כל גבר, זה שילוב קל של שלושה מרכיבים:
- מעורבות פעילה של העיתונאית שלי יחימוביץ', הכוהנת הגדולה של המגדריזם והפמיניזם הרדיקלי בישראל.
- התגייסות תקשורתית פעילה ורחבה של חבריה בתקשורת של הכוהנת הגדולה.
וכעת כאשר שלושת מרכיבים אלה חוברים להם יחדיו, מספיקה לצורך העניין רק מילה כנגד מילה וללא צורך בכל הוכחה וראיה!, ואין זה כלל משנה וחשוב אם עברו עשרות שנים ואין זה כלל משנה וחשוב האם יש התיישנות, ואין זה כלל משנה וחשוב אם הוגשה אי פעם תלונה במשטרה, ואין זה כלל משנה וחשוב אם נערכה והסתיימה כלל חקירה משטרה יסודית בנושא , ואין זה כלל משנה וחשוב אם הוגש כלל כתב אישום, ואין זה כלל משנה וחשוב אם נערך כלל משפט חוקי, כזה החף מכל השפעה חיצונית תקשורתית והשפעה על השופטים היושבים לדין וניתן פסק דין חלוט.
די כאמור בכוהנת הגדולה יחימוביץ' שתעשה את העבודה, היא כאמור בתפקיד החוקר , היא כאמור גם בתפקיד המאשים, היא כאמור גם בתפקיד השופט והיא כאמור גם בתפקיד המוציא לפועל! ואם זה לא פיגוע בשלטון החוק ופגיעה אנושה בעיקרון הצדק הבסיסי ובזכותו של כל אדם לשמו הטוב ולחזקת החפות , איני יודע פגיעה בשלטון החוק מהי!.
ובעניין זה צודק בנו של האלוף אורי שגיא שצוטט בחדשות 2 אומר כי להתנהלות זו נגד אביו אותה ליבתה התקשורת יש חלק ניכר בבריחת מוחות ואנשים איכותיים מנוף הציבוריות והפוליטיקה שכן הם חוששים לבריאותם ולמשפחתם.
ושלא תבינו חלילה לרגע לא נכון ! אין כל סתירה בין דבריי לבין זכותה של כל אישה על גופה ! וגם אני סבור שלכל אישה הזכות המלאה כמובן על גופה , ומי שאכן באמת כפה עצמו מינית על אישה בניגוד לרצונה, צריך לתת את הדין ולבוא על עונשו במלוא החומרה!
כיהודי שמאמין באלוהי ישראל שהוא אחד היסודות במגן דויד אני מאמין שכמו שיש בית דין של מטה, יש גם בית דין של מעלה. וכי הצדק תמיד נעשה בסוף, צדק לכל הצדדים, גם אם לעיתים יתמהמה זה לבוא וגם אם לעיתים יאחר.
מומלץ לכולכם אגב בחום לראות את
הסרט הפרקליטה, אם כי סביר להניח שבישראל פרקליטה זו שהצליחה לגלות את האמת ולעשות דין צדק לאחיה, הייתה מואשמת בשיבוש הליכים ומועמדת לדין. ולכל החכמולוגים, שברור לי כי ינסו להראות פה מחוכמתם ושנינותם הרבה לאור שם המשפחה שלי, אז בואו אחסוך לכם את הזמן היקר, למרות שמי הנושא כאמור את שמותיהם של שני נשיאי ישראל , שכיהנו כמובן רק לאחר שנולדתי, הרי שאין לי כל קשר משפחתי למי מהם ובכלל זה לנשיא המדינה השמיני , שנאנס בכיכרה של התקשורת, שעה שהופשט מ
כבודו כאדם ומשמו הטוב לפני שנקבע כלל בדין כי אנס. כאשר לגבי האונס הזה אין ולא יכול להיות כל ספק שכן כולם ראו ושמעו.
ולעניין זה יפים דבריו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שופט העליון בדימוס משאל חשין שעמד על הערך של כבוד האדם ושמו הטוב בפרשת
חנה סנש , כשהוא מדמה את הפגיעה בכבודו ובשמו הטוב של האדם לאונס, או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם, ולהפיכתו של האדם מבן - אדם לצל - אדם:
"זכותו של האדם לשם טוב נתגלגלה אלינו מקדמת דנא. אמירות חז"ל כי "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" (בבא מציעא, נח ע"ב) וכמותה האמירה כי "כל היורדין לגיהינום עולים חוץ משלושה שיורדין ואין עולין ואלו הן ...המלבין פני חברו ברבים ... מלוות את עמנו מאות רבות בשנים. אכן, שמו הטוב וכבודו של אדם יקרים לו מכל-יקר, לעיתים גם מחייו. "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (השופט ברק בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג 856 ,840). כבודו ושמו הטוב של אדם יקרים לו - למצער - כגופו. ומה אדם קונה זכות על גופו - שלא יפגעו בו - כן קונה הוא זכות שלא יפגעו בכבודו ובשמו הטוב. פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם מדמה עצמה לאונס או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם. ההבדל בין שני סוגי הפגיעה אינו אלא זה, שאונס ומעשה מגונה פוצעים תחילה בגוף ולאחר מכן בנפש, ואילו פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם פוצעים בנפש ופציעת-הנפש יכולה אף שתביא לפציעת הגוף. אשר לכבוד האדם, ניתנת אמת להיאמר שנתקשה במאוד להבחין ולהבדיל בין האדם עצמו לבין כבוד האדם. האדם וכבודו ירדו לעולם שלובים ואחוזים זה בזה; האדם הוא כבודו וכבודו של האדם הוא האדם. 'אדם וכבודו יבקעו יחדיו מרחם אם, והשניים היו לאחדים: האדם הוא כבודו וכבודו של אדם הוא האדם (ע"א 3077/90. אדם שאיבד את כבודו אינו אלא צלם-אדם, אם תרצה: צל-אדם. במקורותינו נשמר לו לכבוד האדם מקום-של-כבוד בכותל המזרח של זכויות -היסוד. טעם הדבר הוא - כך לימדונו - שהאדם נברא בצלם אלוהים: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו" (בראשית א, כז). ורבי עקיבא לימדנו כי "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר, 'בצלם אלוהים עשה את האדם (מישנה אבות, ג, יד). ובלשונו הנאצלת של שייקספיר במחזה ריצ'ארד השני (מובאה שנדרשנו לה גם בפרשת קראוס\: The Purest Treasure mortal times afford is spotless reputation; that away, Men are but gilded loam or painted clay... Mine honor is my life, both grow in one, Take honor from me and my life is done." William Shakespeare, Richard II, Act I, scene I"
