לפני מספר חודשים השתתפתי כגנן חובב בהרצאה שדנה בנושא טיפול ואחזקת צמחים וגינת נוי. בתום ההרצאה שוחחתי עם מומחה בתחום צמחים וגינות על נושאי גינון למיניהם, ובין השאר הוא אמר לי כי שתן הוא דבר מצוין לצמחים כחומר דישון והזנה, בהיותו מכיל חנקן ומינרלים נוספים המועילים מאוד לגדילת הצמח ולשיפור מראהו. ידוע לי כי יש דעות אחרות, הטוענות כי השתן דווקא מזיק לצמח בגלל החומרים החומצתיים שבו העלולים לגרום לצריבתו.
זאת לדעת, כי שתן אדם מכיל כמויות גדולות של שיתנן (אוריאה), חומצת שתן, קריאטינין ונתרן כלורי וחומרים מינרליים נוספים. הוא מהווה מקור חנקן מצוין עבור צמחים.
אז מהי האמת בעניין זה? האם שתן אדם אכן טוב לצמחים ולעצים או עלול דווקא להזיק להם?
הפניתי שאלה זו באמצעות אחד הפורומים לעודד יפה, העוסק בשירותי אבחון ומחקר חקלאי ויועץ לגינות בגופים גדולים, ונחשב לבר-סמכא בנושא חקר צמחים ועצים. עודד יפה כותב בתשובה לשאלתי: השימוש בשתן טוב ויעיל כחומר מדשן אבל צריך לעשות זאת במידה, ויש למהול את השתן, שהוא חומר מרוכז, במים, כדי לא לצרוב את הצמח או העץ. קראתי מחקר שממליץ למהול את השתן במים לכל הפחות ביחס של 1:5.
מחקרים על השקיית הצומח בשתן נושא השקיית צמחים בשתן כתחליף לדשן כימי או קומפוסט שלעיתים מזהם הוא בהחלט מעניין ושווה דיון וליבון ואף מחקר יסודי, גם אם הוא לא מריח טוב, שכן אם יתברר בצורה חד-משמעית ממחקרים ומגידולים מעשיים ששתן אדם - שהוא כידוע חינמי ומצוי בשפע בעולמנו - מהווה חומר הזנה תחליפי לחומרי הדישון המזהמים בהם אנו משתמשים כיום, והוא אינו מזהם, הרי עשויות להיות לכך השלכות כלכליות וסביבתיות חיוביות, שכן שימוש בשתן כתחליף לדשן קומפוסט או דשן כימי יביא להורדת עלות חומרי דישון ולצמצום השימוש בחומרי דישון כימיים מזהמים.
לא ידוע לי על מחקר מקיף וממושך, כולל גידול ניסיוני בשטח שנערך בארץ בנושא השקיית צמחים בשתן אדם, אבל ייתכן שכן נערך בארץ מחקר כזה ואנחנו לא יודעים עליו. מכל מקום, בכמה מקומות בעולם, כמו בפינלנד למשל, נערכים מחקרים בנושא זה, כולל גידולים חקלאיים ניסיוניים שמושקים בשתן. הדיווחים כפי שנמסרים ממחקרים אלה, מצביעים בבירור על כך שגידולים חקלאיים - כמו כרוב למשל, הדורש הרבה חנקן - שהושקו במי שתן, צמחו מהר יותר והניבו פרי גדול יותר מאשר גידולים של אותו ירק שלא הושקו במי שתן.
מי יאכל פרי או ירק "מושתן"? נושא ההשקיה בשתן אדם של צמחים ועצים ברחבי העולם עדיין לא תפס תאוצה. ודאי לא בישראל. הישראלים מסתכלים על אדם שמשקה צמחיו ועציציו בשתן כחריג ואפילו מופרע. למרות שהשתן הוא חומר יחסית נקי, בעל יכולת חיטוי, ספק גדול אם הישראלי הממוצע יאכל פרי או ירק כשיידע כי הוא הושקה בשתן.
המחקר בנושא השקיית צמחים בשתן צריך לתת, בנוסף לתרומת השתן לגידול טוב של הצמח, גם תשובות לשאלות כמו מה מידת הזיהום הסביבתי שעלול שתן לגרום לקרקע ולמי תהום אם בכלל, כי בכל זאת שתן האדם עלול להכיל גם שיירי חומרי תרופות וכימיקלים למיניהם שאדם נוטל. המחקר צריך גם לבדוק האם שתן המכיל חנקן ומינרלים נוספים נותן מענה לכל המינרלים וחומרי ההזנה הדרושים לצמח, וצריך גם לבדוק את הכדאיות הכלכלית הכוללת בהשקיית צמחים בשתן כתחליף לדישון בדשן כימי או קומפוסט (דשן אורגני).
נראה כי בעתיד הנראה לעין לא נראה את חקלאי העולם ובוודאי לא את חקלאי ישראל משקים שדותיהם במי שתן, אבל לשתן יש פוטנציאל כדשן טוב, זול, נגיש ולא מזהם, לשמש חומר דישון והזנה לצמחים ולעצים, ואולי להחליף או לשמש כתוספת לדשנים בהם משתמשים כיום.
