ה"משפט הטורקי" שהחל בשבוע שעבר נגד הרמטכ"ל לשעבר,
גבי אשכנזי, ממחיש יותר מכל מה עשתה ההיסטוריה הקצרה בפחות משבעים שנה למערכת יחסים היסטורית והדוקה של הכרת הטוב בין טורקיה - מימי היותה האימפריה העותמני'ת , לבין יהדות הבלקן.
אם ההיסטוריה היהודית הייתה צריכה להעניק פרס לאיזו מדינה בעולם על הכרת הטוב ליהודים שחיו בה במשך תקופה ארוכה הרי שטורקיה הייתה הזכאית הראשונה לפרס כזה. להבדיל ממדינות אחרות לא רק שטורקיה התנהגה בהגינות כלפי היהודים בתחומה, אלא שהיא קלטה אותם כניצולים מאודי הגירושים האכזריים של ספרד ופורטוגל.
האימפריה המוסלמית הצילה יהודים לפני כחמש מאות ועשרים ואחת שנה נזרקו יהודי ספרד מהארץ אותה פיתחו וגידלו לאחר שהנצרות הקתולית הרימה שם ראש. חמש שנים אח"כ לא פסחה הגזירה על יהודי פורטוגל - ובכללם חלק ממגורשי ספרד שברחו אליה. המדינות האירופאיות שהיהודים המגורשים פנו אליהן עיקמו את אפן ובקושי הקציבו מכסה לקליטת הפליטים האומללים הללו. בראשן היו צרפת, נסיכויות איטליה השונות וכו'. היו גם מדינות אירופאיות שחרב המוות ציפתה ליהודים הללו - אם יעזו להתקרב אליהן, כמו נסיכויות גרמניה למשל או רוסיה , אוקראינה וכל מסך הברזל הלה. ואז - בתעותם בפאתי אירופה, הושטה להם היד הגואלת.
היד המוסלמית של האימפריה הטורקית שהחלה לעלות אז ושחלקה המערבי הגיע עד הונגריה ממש. היהודים של "תור הזהב" בימי ספרד המוסלמית ניצלו ע"י אימפריה מוסלמית אחרת, שגאלה אותם מהנצרות האירופאית האנטישמית. כך החלה פריחת יהדות טורקיה החדשה (שעד אז חיו רוב יהודייה במזרחה - ה"עורפלים") והקמתן של קהילות יהודיות גדולות בבולגריה , יוון , יוגוסלביה לשעבר ודרום - מזרח רומניה, שכל אותן מדינות היוו את מערבה של האימפריה העותמני'ת.
טורקיה - מפלט ליהודים נרדפים מאות בשנים - עד ימינו ממש, שימשה טורקיה כאימפריה גדולה ואח"כ כמדינה רגילה, מפלט ליהודים נרדפים שהגיעו אליה לאחר שברחו מהפוגרומים של חלמניצקי ושל הרוסים. גם יהודי גרמניה - בימי הסער שם, מצאו באימפריה הזו מקלט (מכאן גם בא שם המשפחה "אשכנזי" ליהודים שחיו בטורקיה ובמדינות הבלקן) וגם לאנוסי משהד מפרס שברחו אליה. ארץ ישראל שהייתה תחת השלטון הטורקי, שימשה ערש עליה פתוח ואילו לסולטנים העותמני'ם היה תמיד יועץ יהודי בכיר כמשנה למלכות.
אני מעריך שאבות אבותיו של אביו (יוצא בולגריה) של הרמטכ"ל לשעבר היו בין אלה הספרדים או אולי יוצאי אשכנז (גרמניה) שהאימפריה העותומנית הושיטה להם יד ועזרה להיקלט כפליטים בבולגריה - עוד אחת מארצות הסובלנות האירופאית מימי היותה תחת הטורקים ועד ימי המלחמה העולמית השנייה. כהיסטוריון וכיהודי המצווה על הכרת הטוב אפילו למצרים הקדמונים ולבני עשיו ניצבט ליבי כאשר שמעתי כי אותה מלכות חסד העמידה לדין בן מאלה שמשפחתו ושיבטו חייבים לה את חייה.
מצווים לזכור חסד לטורקים אינני נכנס כלל לויכוח הפוליטי על המשפט שהחל בטורקיה אבל כבר לאחר פרשת ה"מרמרה" - כשהטונים היו גבוהים מדי בין ישראל לטורקיה , היו חייבים יוצאייה היהודיים של אותה מדינה ומעצמה לשעבר לקום ולעצור את הסחף. כמו שאנו מבקשים מהקב"ה לזכור לנו את חסד אבותינו, כך אנו מצווים לזכור את חסדם של אלה שמשו אותנו מהים התיכון ומחופי הים האדריאטי.
בימים שנשיאי פולין האולטרא אנטישמית בעבר מטיילים על שטיח אדום ב"יד ושם" ואילו האוקראינים והגרמנים הפכו ל"ידידים" היו צריכים אלה שרק לפני עשרות שנים חגגו את הצלתם מלפני 521 שנה - עם שכניהם הטורקים והבולגרים, לקום ולעצור את השנאה ואת ההפגנות הברוטאליות מול השגרירות הטורקית. אולי כך היינו מונעים גם את ביזיון ה"משפט" הזה שאינו אלא נקמה מיותרת בשרשרת של קריעת יחסים בזמן כה קצר ועם ידיד כה וותיק. אבל זה לא קרה לא רק משום שהזיכרון הוא קצר אלא משום שכל אחד מאלה שהגיעו ממלכות חסד זו פחד שלא ייתפס ע"י הלאומנות הישראלית כ"בוגד".
הטרגדיה הזו - של העמדתו לדין של בן בנם של המוצלים ע"י צאצא של המצילים היא הטרגדיה ההיסטורית שיצרה הנוסחה הציונית הקדומה במשפט המפורסם: "להיות מחסום מערבי בפני הברברייה במזרח". חבל וכואב גם יחד.
