ביממות האחרונות, שוב העצימו ארגוני הטרור הפלשתינים את מתקפת הרקטות על אזרחי ישראל, לאחר ששיגרו טיל נ"ט שפצע ארבעה מלוחמי צה"ל בסיור שגרתי, בשטח ישראל.
אני מנסה לדמיין אותי ואת משפחתי חיים במצב נורא כזה שבין רקטה לטיל, בין צבע אדום, לשגרת חיים וזה מטלטל את הנשמה. לא מדובר באירוע חד פעמי, מדובר בהתנהלות מתמשכת שהתעצמה בשנים האחרונות, כנראה עם טשטוש הזיכרון מהמחיר שנגבה מן הפלשתינים, אלה שהמליכו על עצמם את החמאס, ברצועת עזה.
המצב הזה בו חיים אזרחי ישראל בחרדה בין רקטה לטיל, אינו יכול ואינו צריך להימשך. על ממשלת ישראל לעשות מעשה, לשם כך היא נבחרה, שיביא את השקט והביטחון לאזרחי ישראל. אם לשם כך דרושה פעולה צבאית ברצועת עזה, זה מה שנדרש לעשות. בתבונה, בתחכום בנחישות. צה"ל יודע לעשות כן, צה"ל ערוך ויכול לעשות כן. זה נדרש היה בסבבים הקודמים של ירי הרקטות והטילים מעזה, זה חייב להעשות כעת.
ראוי להשיב גם את הסולידריות והערבות ההדדית, ערכי יסוד ביהדות. במהלך פעילות ברצועת עזה, יגבר שיגור הרקטות והטילים לעבר אזרחי ישראל. בעת המבצע ראוי שאנו, תושבי המרכז והצפון, נארח משפחות החיות בקו האש, כדי לתת להם שקט וביטחון בזמן המבצע.
מדיניות "שב ואל תעשה" מזיקה לישראל ישנם שאומרים, במידה רבה של תבונה, כי פעולה צבאית לבדה אין בה, כדי לפתור את בעיית הטרור אחת ולתמיד, דרוש תהליך מדיני. אלא, שגם אם יחל ויתפתח כזה, צריך להכות בראשי הטרור ושלוחיהם, בכוח הזרוע. הללו אינם חפצים בתהליך מדיני. תהליך מדיני שיביא להסדר בינינו לבין הפלשתינים שבבסיסו היפרדות המדינה היהודית והפלשתינים, לישויות שונות, יתרום בטווח הארוך גם לשקט ולביטחון. הפלשתינים, והכוונה לציבור הפלשתיני, כפי שהחלו להבין במקומות מסויימים ביו"ש, יחלו להבין כי הם יכולים ליהנות מפירות ההסדר המדיני ויש להם מנגד הרבה מה להפסיד מפעילות טרור.
מקטרגי התהליך המדיני בינינו לבין הפלשתינים בישראל מוצאים אינספור סיבות ותירוצים. אין פרטנר, אסור להאמין להנהגה הפלשתינית, ראו מה קרה לאחר שמיוזמתנו יצאנו מעזה ועוד רשימה ארוכה.
יש באלה, גרעין של אמת. אבל, המסקנה לפיה, מדיניות של "שב ואל תעשה" היא זו שתיטיב עימנו שגויה ומזיקה. מזיקה לנו. זה נכון שקשה לסמוך על אבו מאזן שמחד אומר שהוא מעוניין בחידוש תהליך מדיני עם ישראל ואפילו מוותר על זכות השיבה ומאידך נוקט בצעדים חד-צדדיים כמו חידוש הפניה לאו"ם כדי שיקבל את הפלשתינים כמדינה משקיפה ומתנה תנאים לחידוש המו"מ. תנאים, עליהם יש לדון במשא-ומתן עצמו.
תסריט הבלהות של מצרים וירדן הפלשתינים פונים לאו"ם? - גם אנחנו יכולים. לבוא ולומר כי ישראל שנסוגה באופן מלא מרצועת עזה, מתכוונת, אם לא יחודש התהליך המדיני, לוותר גם על אחיזתה במרבית שטחי יו"ש, לרבות פינוי מתיישבים, למעט בגושי ההתיישבות הגדולים. לטענת הערבים ישראל כבשה שטחים אלה במלחמת ששת הימים, אזי ישראל תשיב את השליטה בשטחים אלה למדינות מהן "כבשה" אותן, עזה למצרים ויו"ש לירדן. הללו ברצותם, יוכלו ליתן אותם לפלשתינים. התסריט הזה הוא תסריט בלהות לשלטונות מצרים וירדן.
לפני מספר שנים, נפגשתי עם דיפלומט מצרי בכיר, בישראל. במהלך שיחתנו אודות יחסי ישראל - פלשתינים ויחסי ישראל - מדינות ערב, חזר הדיפלומט המצרי והאשים את ישראל, כי היא זו שתוקעת את הסיכוי לשלום בכך שהיא עומדת בסירובה "להשיב את השטחים הכבושים" כדבריו.
אתה יודע מה, השבתי לו. נניח שמחר בבקר ראש ממשלת ישראל, מודיע קבל עם ועולם, כי הוא מתכוון לממש את ההיפרדות מהפלשתינים. אך היות שהוא לא מצליח להגיע להבנות עם ההנהגה הפלשתינית שוב ישראל תעשה זאת, חד-צדדית. את עזה, אמרתי לו, "כבשנו" מכם המצרים, יצאנו ממנה. כל שנותר הוא כי נקים חומת הפרדה ונכריז כי השבנו אותה לידיכם. כנ"ל עם מרבית שטחי יהודה ושומרון. למותר לציין כי בן שיחי התחלחל ובלשון המעטה, לא התלהב מן הרעיון. רצית כי נפסיק את "הכיבוש" לא? שאלתי וחייכתי.
בשנת 87, הגיע שר החוץ דאז
שמעון פרס למסמך הבנות עם חוסיין,
מלך ירדן דאז ולפיו השליטה ביו"ש תעבור לירדנים, מהלך הידוע כ"הסכם לונדון". מהלך זה טורפד על-ידי ראש הממשלה שמיר ושר הביטחון רבין וכעבור מספר שנים, ויתר חוסיין "על הזכות" לשלוט בעוד מליוני פלשתינים וחתם על הסכם שלום עם ישראל.
יוזמה, מעין זו, אדוני ראש הממשלה, לא תביא לבדה להסכם בינינו לבין ההנהגה הפלשתינית. אבל, היא יכולה בין היתר, לגרום למדינות כמו ירדן ומצרים, להיות מעורבים בדרך אחרת בתהליך המדיני ואולי, מתוך חשש שלהם, ללחוץ דווקא על הפלשתינים גם, אם "מתחת לפני השטח". יוזמה מעין זו, עשויה לטרוף את הקלפים מתחת ל"תרגיל המדינה" של אבו מאזן וחבר מרעיו ועשויה לזכות את ישראל בנקודות דיפלומטיות.
ניתן לקיים יוזמה מעין זו, בשינוי קל ולהכריז על שובה של ישראל לגבולות 67 משופרים (גושי ההתנחלויות הגדולים והישובים הקרובים לקו הירוק, בסביבתם אין אוכלוסיה פלשתינית יסופחו לישראל) והכרה של ישראל במדינה פלשתינית בשטחים שנפנה. במקום בו אנו נעדרי יוזמה ויש ריק (ואקום) עלולים להיכנס גורמים שאינם לטובתנו. הזמן מלמד שאנו אלה המפסידים מהעדר יוזמה.
אז כן, דרושה יוזמה ביטחונית מידית והיא פעילות צבאית ברצועת עזה שתשיב את ההרתעה ובד בבד, יוזמה מדינית יצירתית.
