בשעתו חשבתי שהתפישה האסטרטגית של אריאל שרון לגבי רצועת עזה מהווה חזון הגיוני ומעניין לעתיד. האמנתי שתוכניתו אכן מבטיחה שינוי חיובי באזור זה. העיקרון הראשון של ה"חזון" כלל את פילוג וניתוק הרצועה מיהודה ושומרון, ובכך להקטין את המקח הפלשתיני בשליש לפחות. העיקרון השני האמין שרמת האלימות תרד משמעותית אם לא יהיה חיכוך בתוך הרצועה בין תושביה למתיישבים היהודים. העיקרון השלישי דיבר על סיכוי סביר שהרצועה תשתלב בעתיד עם מצרים. שרון הבין שדברים אלו לא יוכלו לקרות אם יישאר כיס של התיישבות יהודית בתוך הרצועה - ולכן התבצעה ההינתקות המכאיבה שגם כללה הסכם חתום על השליטה המשותפת במעברים בין הרצועה לסיני. טעויותיו של שרון למרות חזונו הנ"ל, טעותו של שרון הייתה משולשת: א. הוא טעה כאשר חשב שמשאין יהודים בשטח, מפלס האלימות ירד משמעותית ולא יחייב את מדינת ישראל להשקעות של משאבים צבאיים רבים (כמו שהיו לנו בעת שישבנו ברצועה); ב. הוא גם לא חזה את אי-כיבוד הסכמי המעברים על-ידי המצרים ואת התפתחות "תרבות המנהרות" באין מפריע - ומכאן התחמשות מסוכנת של החמאס אשר הביאה להתפרצויות אלימות, שהאחרונה שבהן נערכת ממש בימים אלו; ובעיקר: ג. הוא כמובן לא חזה את האביב הערבי - כולל האיסלאמיזציה של מצרים והפיכת שטחי סיני לבסיס טרור מאיים ומסוכן (אבל, כאמור, מצב זה אף אחד לא חזה...). הפתרון המינימלי להפסקת האש המאמץ העיקרי כיום של הממשלה הוא להביא לכך שתושבי הדרום לא יהיו מאוימים יותר על-ידי טילים ופעילות אלימה אחרת נגד תושבי המדינה וחיילי צה"ל. אבל, בעוד הלחימה נמשכת, האופציות פה הן כרגע לא פשוטות. הראשונה, תתבצע על-ידי כיבוש כל הרצועה, חיסול תשתית החמאס ושליטה על מיליון וחצי תושבים. אופציה זו תהיה עקובה מדם לשני הצדדים ובוודאי שלא תהיה מקובלת על-ידי הקהילה הבינלאומית. האופציה השנייה, תהיה הסכם להפסקת אש בפיקוח בינלאומי אובייקטיבי (מצרים וטורקיה זה לא "אובייקטיבי"), ולזה יש סיכוי כביכול... אלא שלפי הניסיון שהצטבר אצלנו, הפיקוח לא יחזיק מעמד. המנהרות יחזרו לפעול, החימוש יזרום מכל עבר והקשר עם כנופיות הטרור בסיני יתחזק. לפיכך, האפשרות היחידה להפסקת-אש ולהורדת רמת האלימות בהסכם הכולל פיקוח בינלאומי, תהיה אם צה"ל ייכנס בהקדם לדרום רצועת עזה, וייצור על מה שנקרא "ציר פילדלפי" אזור חיץ של 2 ק"מ בין הרצועה והגבול עם מצרים, אזור שיישלט עד הים-התיכון על-ידי צה"ל. במצב זה, לישראל תהיה שליטה על המעבר שבין הרצועה למצרים, על המנהרות ועל הקשר בין החמאס לכנופיות הטרור אשר בסיני. במקביל תוכל מדינת ישראל להקל את המצור שבין הרצועה למדינת ישראל. לדעתי, זהו הפתרון המינימלי המתקבל על הדעת להפסקת מבצע "עמוד ענן".