לפני כשבועיים כיכבה נצרת עילית בשתי כותרות בנושאים מהותיים הקשורים לזהותה של המדינה ולפני החברה הישראלית בעת הזו. נצרת עילית השוכנת בגליל ומוקפת בעיר נצרת הערבית ובעוד שישה כפרים הגובלים בה ובגבולותיה המוניציפאליים מהווה סמל לציונות ולריבונות ישראלית בגליל.
יש אומרים שנצרת עילית הייתה גם במשך שנים סמל לדו-קיום או נכון יותר ליחסי שכנות טובה בין תושביה היהודים לתושבים הערבים ביישובים הסמוכים.
נצרת עילית שנוסדה על-ידי בן-גוריון בשנת 1956 מתוך מטרה לייהד את הגליל עוברת שינוי דמוגרפי שהתעצם בשני העשורים האחרונים. היו אלה ערבים נוצרים שהיו הראשונים לזהות את תהליכי האיסלאמיזציה ועברו לנצרת עילית מתוך רצון לשפר את איכות חייהם ולהתרחק מישוביהם המתאסלמים ומהסכסוכים הדתיים האלימים שפרצו בהם אחת לכמה שנים.
העיר שינתה צביונה לקראת סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים ובהשפעתם של הסכמי אוסלו שהפיחו רוח אידיאולוגית בקרב ערביי ישראל, החל תהליך הגירה מסיבי יותר לעיר, לא רק ערבים נוצרים ואיכות החיים, אלא למורת רוחם של האחרונים (ושל יהודי נצרת עילית), גם שכינהם המוסלמים החלו להגר בהמוניהם לתוך נצרת עילית. הגירה זו החלה לקבל צביון אידיאולוגי-פוליטי כשראשוני מייצגיה של הגירה אידיאולוגית זו היה ח"כ לשעבר
עזמי בשארה שעשה זאת תוך הצהרות אדיאולוגיות על שייכותן של האדמות. רבים טענו בשנים הראשונות לגל ההגירה שאין ביסוס לטענות על סיבות אידאולוגיות להגירה זו.
כיום מהווים הערבים על-פי נתונים רשמיים קרוב לעשרים אחוזים מתושבי העיר כשבפועל המספרים גבוהים יותר. שינוי זה השפיע רבות על צביון העיר, גרם לגלי עזיבה גדולים של משפחות רבות מוותיקי העיר ושל צעירייה, משפיע על אורח החיים, מלווה בבעיות מבעיות שונות ואף יוצר מתחים שלא נודעו בעבר בתקופת יחסי השכנות הטובים כשכל אוכלוסיה גרה ומנהלת את חייה בישובים עם צביון דתי ותרבותיה משלה.
יש להמשיך לעמול ולהביא זוגות צעירים ומשפחות יהודיות לעיר ויחד עם זאת יש להכיר במציאות שנוצרה ולמצוא דרכים שיבטיחו את הקטנת המתחים, שכנות טובה ואף חיזוק ושילוב מלא חובות בצד זכויות של חלקים מהאוכלוסיה הערבית.
מעוררים פרובוקציות בנצרת עילית הכותרת הראשונה בשבוע שעבר חשפה כי לאחרונה נערך בנצרת עילית כנס בו השתתפו כשלוש מאות ערבים נוצרים מתוכם חיילים משוחררים, חיילים בסדיר, צעירים לפני גיוס ונכבדים מהעדה הנוצרית ערבית בישראל. הכנס עסק בעידוד הגיוס לצה"ל ובהשתלבות הערבים הנוצרים בחברה הישראלית כאזרחים שווים בעלי חובות וזכויות.
התגובות במגזר הערבי לא אחרו לבוא, הנהגת המגזר הערבי וחלקים בעדה הנוצרית תקפו את ראשי המשתתפים ואף הטילו חרם על אחד מהכמרים עד כדי איומים אלימים. עו"ד עביר קופטי חברת ארגון "מוסווא" הנהנה מתמיכת הקרן לישראל חדשה תקפה בבלוג שלה בחריפות את המשתתפים בכנס זה וקראה לארגן רשימות שחורות של מנהיגי הנוצרים המשתפים פעולה עם הממסד הישראלי למען השתלבות ושוויון בנטל.
יום לאחר מכן כותרת נוספת חשפה כי עסקנים ערבים מנצרת עילית וח"כ זועבי תקפו את הרעיון והביצוע של הצבת דגלי ישראל בכניסות לעיר נצרת עילית, כאילו הייתה זו עיר ערבית למהדרין השוכנת בירדן.
אין זו הפעם הראשונה שמנהיגים ועסקנים ערביים מנסים לעורר פרובוקציות בנצרת עילית וקוראים תיגר על צביונה וזהותם של תושביה היהודים. במהלך
עופרת יצוקה היו אלה עסקני חד"ש שקיימו כנס נגד צה"ל דווקא בנצרת עילית בעוד יש באפשרותם לעשות זאת בכל אחד משבעת הישובים המקיפים את העיר הציונית.
הסיבה הנוכחית שמספקת לעסקנים ופוליטיקאים במגזר הערבי הזדמנות נוספת לפגוע ביחסים בין יהודים וערבים ולהלך אימים על אותם אלה מבין הערבים המעוניינים באמת ובתמים להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית כאזרחים שווים מן השורה, היא כנראה מערכת הבחירות.
מסתבר שלהגירה לנצרת עילית יש אכן פנים אידיאולגיות ואלימות. כמו הכנס על הגיוס לצה"ל יש לקוות שעוד ועוד מקרב ערביי ישראל יתפסו יוזמה ויפנו לעבר השתלבות מלאה בחברה הישראלית מתוך הכרה מלאה במדינה ובזהותה, דבר שיוקיע את אותם עסקנים ופוליטיקאי קיצוניים מהמגזר הערבי ויתרום ליחסי שכנות טובה.
