אולי זו הזדמנות טובה להוצאת קיטור וונטילציה. כאשר הפטפטת הזו מתרחשת סמוך לבחירות, הפוליטיקאים כובשים את המסך ופיהם ולבם לא היו מעולם כה בלתי שווים כפי שהם עתה. בתקופת בחירות, כך סבורים הפוליטיקאים, מותר לומר הכל, לסבן את הציבור ולמכור לו כל דבר. הזיכרון קצר, אז מי יזכור שמה שאמרנו לפני שנה או שנתיים, ודאי ארבע שנים, קיימנו או לאו? אנו, קרי הפוליטיקאים, נגיד מה שאנו רוצים, הציבור יקנה, וכך נוכל להמשיך בעוד קדנציה. אין סנטימנטים, אין הרהורי חרטה. הכל מותר במלחמה הפוליטית.
באחד ממשדרי המלחמה התייצב באולפן שר החינוך, מר
גדעון סער. ללא ניד עפעף, ללא כל קושי רטורי, אמר השר שמטרות המבצע אינן כוללות את מיטוט החמאס. לפניו, ימים ספורים לפני כן, אמר זאת שר החוץ, מר ליברמן. ככל הנראה ששני האישים הלו שכחו את מה שהם חתמו לפני ארבע שנים. בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין ישראל ביתנו נאמר כך בסעיף 10: "ה
ממשלה תפעל בנחישות והתמדה נגד ארגוני הטרור המאיימים על ישראל ותעשה כל שנדרש כדי למגרם". מי שניהל את המשא-ומתן מטעם הליכוד היה שר החינוך המיועד, מר גדעון סער.
לשאלת המראיין מדוע ארבע שנים הממשלה לא עשתה דבר כדי למגר את הטרור, תשובת השר הייתה מגומגמת, על סף מריחה. שום דבר ממשי. ברברת וברברת. המראיין התעקש ושאל שוב אם כבוד שר החינוך עשה שיעורי בית וזוכר היטב מה כתוב גם בסעיף 11 לאותו הסכם קואליציוני? כדי להזכיר לשר, כי בכל זאת עברו ארבע שנים, ציטט המראיין, לאמור: "יעד אסטרטגי של ישראל יהיה הפלת שלטון חמאס בעזה". תשובתו של השר הייתה מתחמקת. הוא הסביר, במילים יפות, שאלה היו מאווים ולא יותר מכך. אז כבוד שר החינוך שכה מרבה להתראיין ולציין את העובדה שממשלה זו שונה מקודמותיה, לא היה מוכן לומר בריש גלי שהשגת יעד מסוג זה כרוכה במחיר כבד מאוד שאין כלל ודאות שכדאי לשלם.
בלוף אחד גדול גם סעיף 12 לאותו ההסכם מעניין למדי: "הממשלה תפעל בנחישות להפסקת כל ירי על המדינה ותושביה בדגש על-ידי מרצועת עזה". תשאלו את תושבי הדרום הנמצאים בטווח הירי של הטילים מעזה האם בארבע השנים האחרונות, עד למבצע זה, ממשלת ישראל יישמה את סעיף 12 בהסכם הקואליציוני. גם סעיף 13 אינו משאיר מקום לדמיון: "הממשלה תפעל למניעתה של הזרמת כספים לארגוני הטרור ולגורמים טרוריסטיים". קביעה מאוד נכונה אלא שהמציאות שונה. שר החוץ מגדיר את אבו מאזן טרוריסט. סביר להניח שגם הרשות הפלשתינית, בעיני מר לברמן ומר סער, היא רשות טרוריסטית. אז נשאלת השאלה הפשוטה: מדוע במשך ארבע השנים האחרונות מר ליברמן ומר סער לא מנעו הזרמת כספים לרשות הפלשתינית, כולל כסף מישראל, בהיותה רשות טרוריסטית? מי מנע מכם לבצע זאת, הלכה למעשה? הרי זה בלוף אחד גדול שאין למעלה ממנו. זהו עלבון לאינטליגנציה. לזאת התכוון שר החוץ כאשר אמר שמילה זו מילה? באמת!
המלחמה בעזה שישראל יזמה מוצדקת מאוד. אין כל משמעות למילים יפות והופעות טלוויזיוניות מצוינות אם טילים נופלים על אזרחי ישראל. אין צורך להתרברב, לשקר ולהטעות את הציבור. יש לומר אמת.
לפני הבחירות הקודמות, מר נתניהו היה התוקף החריף ביותר של ממשלת אולמרט-לבני. בראיונות אין ספור טען מר נתניהו שאת הטרור מעזה ניתן להכריע. את ראש הנחש ניתן לכרות. גם שר האוצר הנוכחי, מר שטייניץ, לא התבלבל והחרה אחר הבוס. מסתבר שישנן אמירות רבות השמורות לאופוזיציה. כשהאופוזיציונר הופך להיות ראש ממשלה או שר הוא מתחיל להבין שמה שרואים מכאן, לא רואים משם, או להפך. חייבים להפנים זאת למען בריאות נפשם של אזרחי ישראל. אין צורך להתלהם ולטעת באזרחים תקוות שווא. השקר הטוב ביותר זו האמת.
כל אזרחי ישראל מייחלים שצה"ל יצליח במלחמה המוצדקת נגד הטרור מעזה. כולנו מתפללים שחיילינו יחזרו הביתה בריאים ושלמים, והשקט יבוא אל יישובי דרום הארץ ומרכזה. זהו העיקר!
