נוכח העימות האחרון במסגרת "עמוד ענן" עם החמאס, שהדיו לא ישכחו במהרה, ברור לנו כעת יותר מתמיד שהחמאס הינו ארגון שלא ניתן להכנעה, ושנקלענו למצב עוד יותר מסובך מכפי שהיה קודם.
הצד הימני שבי אומר שכעת אנו עומדים בפני אחת מהאפשרויות הבאות: להסכים להסכם שכפו עלינו מנהיגינו ולראות מה יגיד הזמן שחולף, או שמא להישמע לקריאות המתלהמות ובהפרה ההסכמה הראשונה, להיכנס עם כוח צבאי גדול לרצועה ולגמור את המשימה שהחלו בה. או לחלופין, להמתין עד שיחלו עם הירי לשטח ישראל ואחרי צבירה מסוימת, לצאת שוב למבצע צבאי גדול בהיקפו, לכבוש את הרצועה ולשהות שם כמה שצריך ונדרש. וחוזר חלילה.
הצד השמאלי שבתוכי חושב שכדי להפסיק לחלוטין את ירי הטילים מצד החמאס, יש לבנות ולפתח שיטה וגישה אחרת ושונה והיא - לגרום בסיוע הקהילה הבינלאומית ובשיתוף המדינות הערביות והליגה הערבית, שהחמאס ישנה את מטרותיו, ואת אמנתו להשמיד את מדנת ישראל. השלב השני יהיה איחוד עם אש"ף כמדינה פלשתינית אחת שתחייה לצד ישראל. ואז, השגשוג והפריחה בעזה יתחיל לפרוח, ירבו שם ההשקעות בינלאומיות, ייבנו נמלי ים ואויר, ותושבי עזה בפרט יזכו לפריחה כלכלית ויקללו את היום שבו שגרו טילים לעבר ישראל.
נכון,זה קשה, נראה הזוי, אך גם צעד קטן אחד מתחיל מסע של אלף מילים.
