תמיד ידענו שעדיף להיות עשיר, צעיר ובריא לעומת עני, זקן וחולה. אך כל פעם שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים על ההכנסות של תושבי מדינת ישראל, מקבלת הקלישאה הזאת חיזוק נוסף. בימים אלה פורסמו נתונים סופיים ומעודכנים על השכר שלנו בשנת 2011. מתברר כי הכנסות העשירון העליון גדולות פי 8.6 מהכנסות העשירון התחתון. בנוסף, בעשר השנים האחרונות, לא חל כל שינוי בחלוקה של "עוגת ההכנסות" במשק והיחס בין המשפחות שנמצאות בשני קצוות הסולם כמעט ולא השתנה.
התפלגות זאת, דומה להתפלגות ההכנסות בכל אחת מהשנים משנת 1997! המשפחות מהעשירון העליון לקחו בשנת 2011, 23.2% מההכנסה נטו של כל משקי הבית ואילו המשפחות בעשירון התחתון הסתפקו בסך של 2.7% בלבד! ההכנסה אליה מתייחס הלמ"ס, היא ההכנסה הכספית הממוצעת לחודש למשק בית מכל מקורות ההכנסה, שהן - עבודה, הון, תמיכות וקצבאות.
התפלגות ההכנסות הלא שוויונית מציבה את מדינת ישראל בראש המדינות בהן אי השוויון בהכנסות הוא הגבוה ביותר מאשר בכל מדינות ה-
OECD. מסקר ההכנסות עולה כי ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי הבית שבהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ירדה ריאלית בשנת 2011 ב-2.4% והייתה 16,854 שקלים. ההכנסה הממוצעת ברוטו של משקי בית בהם המפרנס הוא עצמאי, ירדה ריאלית ב-3.9% והייתה 19,434 שקלים. ההכנסה הממוצעת ברוטו של עובד שכיר בשנת 2011 הייתה 8,325 שקלים המצביעה על ירידה ריאלית קלה של 0.6%.
נתונים אלו מצביעים כי השכר יורד אבל הפערים נשארים. נתון מפתיע מצביע כי ההכנסה החודשית של משפחת פנסיונרים ומובטלים בשנת 2011 היה 6,288 שקלים וזאת עליה של כ-1.5% לעומת שנת 2010. הסיבה היא עידכון הקצבאות ששיפר את מצב הפנסיונרים והמובטלים. אולם בכל הנוגע לשכר נשים, הפערים עדיין גבוהים, כיוון שהכנסת הגברים גבוהה ב-51% מהכנסת הנשים.
אז מדוע נתונים אלו מעניינים? יש הרבה סיבות, אולם נתייחס כאן לנושא החיסכון הפנסיוני. כידוע לרבים מאתנו, אנשים חוסכים כאשר יש להם הכנסה פנויה. לפי הנתונים שלעיל, שיעור ההכנסה הפנויה יורד, לכן הנטייה לחסוך יורדת. המצב קשה יותר בעשירונים הנמוכים, שם יש בעיה קשה של היעדר הכנסה פנויה ושל הימנעות מחיסכון פנסיוני. מצב זה צפוי להביא לבעיה חברתית וכלכלית קשה בעתיד. בנוסף, הבעיה אצל הנשים חמורה יותר. מצד אחד הכנסותיהן נמוכות יותר ולכן הכנסתן הפנויה קטנה הרבה יותר, מצד שני תוחלת החיים של הנשים גבוהה יותר. כאן אנו צופים בעיות חמורות יותר בעת הפרישה של הנשים.
לסיכום, מגמה זו של פערים גדולים שאינם מצטמצמים מזה למעלה מעשור ושל הקטנה בהכנסה הפנויה, היא פצצת זמן כלכלית וחברתית. לכותב שורות אלה נדמה כי לאף אחד מקובעי המדיניות הכלכלית והחברתית שלנו, המצב הזה טרם הדליק נורות אדומות, וחבל.