חכמת ההמונים במהדורה המודרנית שלה, אומרת שקבוצה גדולה של אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה יכולים לייצר חוכמה גדולה יותר מחוכמתם של מעטים שמוכרים כמומחים. השיטה הדמוקרטית הישנה, מאז ימי סוקרטס, עובדת על-פי העיקרון הזה.
במהדורה המודרנית שלה, היא באה לידי ביטוי בבחירות המוקדמות למרכזי המפלגות, שעדיין מאמצים אותה. בישראל מדובר במפלגות הגדולות כמו אלו שנערכו אמש בליכוד. התוצאות הראו ששלושה שרים, בכירים, מאושיות אותה מפלגה נפלטו החוצה. קרבנות של דילים, רשימות חיסול וכדומה.
הפספוס הגדול אחד השרים שנותר בחוץ הוא השר מיקי איתן, שנתפס בארבע שנים כשר שמייצג את ענף ההיי-טק, את הקידמה והטכנולוגיה. בתפקידו האחרון כשר ב
ממשלה הנוכחית הוא עסק בקידום תהליכים, טכנולוגיים וארגוניים שנועדו בסופו של דבר לשפר את השירות לאזרח, להגביר את השקיפות השלטונית ובסך-הכל הכללי לחזק את הדמוקרטיה.
אבל ההמונים, למעלה מ-100 אלף מתפקדי הליכוד, סבורים שהפעילות הזו של איתן בממשלה לא שווה מספיק קולות כדי לאפשר לו להמשיך לעבוד.. זה לא מונע מהם ביום יום להיעזר בשרים אחרים ובעסקנים בכל פעם שהם נתקלים בשירות לא טוב או שהם נופלים קרבן לביורוקרטיה, אך החיבור בין זה לבין הנושא של השקעה בטכנולוגיה, כנראה של עבר מספיק חזק.
ההתחשבנות הייתה על בסיס אישי, פוליטי, ובכך נוצר הפספוס הגדול. לאו-דווקא בגלל האיש עצמו, איתן, שהוא ראוי מסיבות רבות אחרות, אלא בגלל העובדה שחכמת ההמונים, כפי שבאה לידי ביטוי בפרימייריז בליכוד, תחסל מעתה את הנסיונות להמשיך את מה שמשרדו של איתן ניסה לעשות.
צועדים אחורה במקום קדימה זוהי לא חכמת ההמונים אלא בורות ההמונים, שנובעת מהעובדה שהממשלה הנוכחית בראשות נתניהו, אומנם הקצתה משרד מיוחד לנושא זה, מינתה מנמרית לממשלה, אבל לא עשתה שום דבר כדי להעלות את הנושא לסדר עדיפות לאומית. ואין מדובר בעוד אתר תשלומים או אפליקציה חדשה בתוך מימשל זמין. כבודם של אלו במקומם מונח. זה הרבה יותר מזה. ההשלכה של הסתלקות שר ומשרד כמו זה שהשר איתן ניסה לעשות היא שאנחנו צועדים אחורה במקום ללכת קדימה..
ישראל, המוכרת בעולם כמדינת היי-טק, שנשיאים וראשי מדינות זורמים לפה, כדי לראות את הפלא הזה ששמו ההיי-טק הישראלי, המדינה הזו אינה מסוגלת לנהל תהליך בחירות ממוחשב מבלי לדעת להתמודד עם זה בכבוד. ולא יעזרו כל החקירות, האשמות הדדיות והטענה המרכזית שהמחשבים אשמים. מאחורי המחשבים יש אנשים, ובמיוחד אותם אלו שמונו מטעם הליכוד לנהל את מערכת הבחירות.
פוביית הטכנולוגיה התגובה האוטומטית של ההמונים, עם היוודע התקלה, הייתה לחזור לשיטת הניירת. אותה שיטה, מסורבלת, בזבזנית ועתירת הזדמניויות לזיופים טעויות ותקלות, היא התשובה לקידמה במאה ה-21? האם אף אחד במטה הליכוד, לא חשב לרגע, שאיפה שיש מחשבים ויש אנשים, ועוד בכמויות כאלו, צפויות להיות תקלות, וכבר משחר המאה הקודמת למדנו איך מחשבים מגבים תקלות במחשבים, ואיך אפשר להתגבר על זה במהירות?.
וזהו עוד פן למעמד הנמוך, לחוסר המודעות שגובלת בבורות שקיימת בקרב הציבור הרחב בכל מה שקשור לטכנולוגיה. השלטון, המוסדות שצריכים להוביל תהליכים כאלו, מלבים את הפוביה מטכנולוגיה, את ההתרחקות ממנה עד כדי שנאה.
הטרגדיה היא שזה לא נגמר שם בין כותלי מרכז הירידים בגני התערוכה. היא מחלחלת מטה אל יתר חלקי הציבור, אל הנוער, אל מערכת החינוך ומתחבר בסופו של דבר לעובדה שיש לנו מחסור חמור במהנדסי ואנשי תוכנה שפונים ללימודים מדעי המחשב, ונכנסים לתעשיה. כך זה במדעים המדויקים וכך זה בתעשיית ה-ICT . יותר ויותר ארגונים מודאגים מדור ההמשך של המנמ"רים, הן בשירות הציבורי והן בשירות העסקי. גיוסים נוסח
כוכב נולד כפי שנעשו בבנק לאומי והפועלים, שהביאו לתפקיד המנמרות בכירים מחברות היי-טק מוכרות, לא תמיד עובד במגזרים אחרים. זו גם האווירה שקיימת במרבית המשרדים ששרי הליכוד ושרים אחרים אחראים להם.
חיסלו את הסיכוי המנמ"רים בממשלה אומנם משמשים כיחידות עצמאיות, חלקם חברי הנהלה, אבל כל שינוי שקשור גם בתרבות ארגונית, באוטמציה וייעול תהליכים, עדיין נתקל בחומות של התנגדות בגלל העדר מודעות של העומדים בראש המשרד. הכל קשור בשרשרת אנושית אחת, שאחד הביטויים שלה הוא הבחירות המקדימות במפלגות, שלא מעניקות סיכויים גבוהים מדי למועמדים מכהנים או חדשים שהאג'נדה הטכנולוגית חברתית היא המשבצת המרכזית עליהם הם רצים. בורות ההמונים תדחק אותם לירכתי הרשימה או שתוציא אותם בכלל, כפי שקרה לשר איתן. ההחמצה היא גדולה וכואבת יותר, משום שדווקא כעת, כאשר הוקם מטה תקשוב, ונזרעו זרעים ראשונים לתיקון המציאות הזו, דווקא ההמונים, ואולי המחשבים שלא עבדו, חיסלו כל סיכוי לצעוד קדימה, קצת יותר מהר.
