המשיחיות היא נחלתו של עם במצוקה. לכן הוא מחכה להצלה ולגאולה בידי המשיח.
המשיחיות קיימת ביהדות, היות שהיהודים בגלות ובמצוקה, והם מצפים לבואו של המשיח, ככתוב: "ותחזינה עינינו משובך לציון ברחמים".
המשיחיות אינה נפוצה בקרב מרבית המוסלמים. היא קיימת רק אצל העדה השיעית המונה כ-11 אחוזים מכל המוסלמים ב-57 מדינות, מספרם הכולל מגיע ל-1.2 מיליארד בני אדם.
עדת השיעה (שיעה פירושה סיעה) שהתפלגה מן האיסלאם המקורי, נרדפה באכזריות על-ידי הרוב הסוני החל משנת 680 לספירה. עיקר השסע בין הסונים לשיעים מקורו במאבק עקוב מדם על הח'ליפות, כלומר על השלטון. אמירה נפוצה בכתבי האיסלאם היא כי "לא נשפך דם בתולדות המוסלמים כשם שנשפך על האימאמה (השלטון)".
רדיפת השיעים במרוצת מאות שנים טיפחה אצלם את הציפייה למשיח (אלמהדי) שיושיע אותם ויתקן את העולם הטובע לשיטתם בעושק ובחמס. מדובר באימאם הנעלם מן המאה התשיעית מתוך 12 האימאמים השיעים. לפי המסורת השיעית, המהדי, שהוא צאצא של הנביא, נולד בעיר סמארה שבעירק ב-29.7.870. היעלמותו המסתורית מוסברת בחששו כי הסונים יהרגוהו. לו העדיף את החיים, היה עליו לחתום על חוזה שלום עם הסונים - מהלך שהיה מתפרש כסותר את שליחותו כגואל.
האיש בעל הפנים הזוהרות השיעים באירן, ובראשם עלי חמינאי ו
אחמדינג'אד, הם מגדולי המאמינים בבואו של המהדי. אחמדינג'אד, שכיהן כראש עיריית טהרן, השקיע 35 מיליון דולר בבניית ארמון בצפון טהרן המיועד לשכן בו את המהדי הצפוי לבוא. הוא גם הניח קו רכבת בין קום לטהרן על-מנת להקל את הגעתו של המהדי לבירה.
מיד לאחר עלייתו לשלטון ב-2005, הכריז אחמדינג'אד כי מטרת המנדט שלו היא להחיש את בואו של המהדי. את נאומו בעצרת האו"ם ב-2009 פתח בתפילה לאללה שיזרז את בואו של המהדי. הוא גם דיבר על הילה ירוקה שאפפה אותו במהלך נאומו. בהזדמנות אחרת אמר נשיא אירן כי המהדי הבטיח לו אישית כי בואו קרוב, ובישיבות הממשלה הוא מתייחס לבואו של המהדי ולהכנות הנעשות לקדם את בואו.
אך אחמדינג'אד אינו לבד. בנאומו ב-1980, אמר רוחאללה חומייני כי המהדי ישלים את כל מה שמוחמד לא הספיק לעשות - דברים שקוממו את הסונים. במהלך מלחמת עירק-אירן, כשמורל הלוחמים האירניים היה בשפל, היה מופיע בשדה הקרב אדם רכוב על סוס, לבוש בבגדי פאר עתיקים, ופניו זהרו מאחר שהיו מכוסות בזרחן. החיילים הגיבו בפאניקה ורצו לעברו, ואז קרא להם "להתנפל על הכופרים ולנקום את רציחתו של האימאם אלחוסיין". כשנעלם הפרש המסתורי, נפלו החיילים על ברכיהם ויללו: "איפה אתה בעל הזמן (כינוי המהדי)" ולאחר מכן היו צועדים כאיש אחד לחזית.
הסונים מגלים התנגדות למהדי ונימוקיהם עמם: - באיסלאם אין גלות ואין רדיפה המשמשת מניע למשיחיות. להפך, האיסלאם חווה בראשית ימיו גל של כיבושים, תפוצה ונצחונות מזהירים.
- למוסלמים הסונים אין בית מקדש שנחרב ולכן אינם מצפים למושיע שיחדש להם את מקדשם. להם יש מקדש, אלכעבה שבמכה, העומד על מכונו מימים ימימה עד היום. אלא שהשיעים אינם מאמינים במקדש הסונים. אדרבא, הם רואים באלכעבה סמל לעבודת האלילים. שהתקיימה בעידן אלג'אהליה. תומכי האימאם עלי שנרדפו במאה השביעית והיגרו ממכה לעירק, הפגיזו תוך כדי יציאתם ממכה את אלכעבה במטר אבנים שירו מכלי ירי שנקרא "מנגניק "- בליסטרה.
- בקוראן אין זכר למשיחיות או למשיח ואילו המהדי, שלו מחכים השיעים, אמור לתקן את העולם. משום מאפייניו המשיחיים, הסונים מכתימים את השיעים בכפירה.
- מוחמד בעיני הסונים הוא חותם הנביאים (חאתם אלנביין). הוא השלים את שליחות הנביאים, ולא יבוא אחריו נביא נוסףו מי שיטען לנבואה אחרי מוחמד הוא שקרן מתועב. ואילו אצל השיעים המהדי נתפס כבעל תכונות של נביא.
כך, סכסוך שבמקורו היה פוליטי וסימל מאבק על השלטון, קיבל עם השנים אופי דתי-משיחי, ובכך הרחיק עוד יותר את הסיכויים ליישובו, ודאי לא בדרכי שלום.
