רוב מדינות העולם הצביעו באו"ם בעד בקשת אבו מאזן, מנהיג אש"ף, לצרף את מדינת פלשתין שעוד לא קמה כחברה משקיפה לאו"ם. זוהי הכרה עולמית בפג, שכבר נולד, אך עדיין לא הבשיל לכדי תינוק שיוצא מבית החולים הביתה. הצבעה זו לא שונה מן ההצבעה באו"ם על אישור חלוקת ארץ ישראל, ב-29 בנובמבר 1947, שהביאה בהמשך להקמת מדינת ישראל, לבריחה של ערביי ארץ ישראל ופתיחת הסכסוך הארוך, המסתבך והולך, על הבעלות בארץ ישראל.
במהלך הקדנציה של ה
ממשלה היוצאת, ראה מי שעיניו בראשו, שמצבה של ישראל בתוך חבר העמים הכולל, הולך ורע. בין השאר בגלל שר חוץ מתרברב ושחצן שמתאים לתפקיד הרגיש הזה כמו כפפה לרגל. ביבי, שיש המכנים אותו "קינג ביבי", הודיע בראשית הקדנציה כי הוא מכריז על אמונתו ורצונו בשתי מדינות לשני עמים, מה שנראה, אפילו לי, פתיחה של דיונים כלשהם לקראת פתרון עתידי כלשהו. עברו ארבע שנים, וכבר מזמן הבין כל אחד בישראל ומחוצה לה, שביבי רק אמר ולא עשה.
יש הרבה אנשים כאלה בפוליטיקה ומחוצה לה, שרק מדברים ולא עושים כלום. כאשר ראש ממשלה נוהג כך, הוא מקבל מוניטין של אדם לא רציני ולא אמין (לא כולל אנשי הליכוד שמרוצים ממנו). במקביל, דיבר ביבי לאורך כל הקדנציה הנוכחית רק על אירן ועל איך ישראל עומדת לתקוף ולחסל לה את תעשיית הגרעין. לחלק מהשומעים זה נשמע כהתהללות מגוחכת של ראש מדינה קטנה המתיימר להיות ראש אימפריה. חלק התחזקו באמונתם כי ביבי הוא ממלא-מקום אלוהים עלי אדמות.
סיפורים מהקדנציה שהסתיימה בתחילת הקדנציה דחק ביבי את ליברמן הצידה מכמה יוזמות מתלהמות שניהל שר החוץ (לא מכולן), אבל, כפי שכל מי שעיניו בראשו, יכול לראות - ביבי וליברמן הפכו בימים אלה לתאומי-סיאם, תאומים חדשים במקום הזוג הקודם ביבי-ברק אשר שייך כבר להיסטוריה. ביבי, שכבר יש לו לא מעט שעות שלטון, עשוי להיות לפעמים ממלכתי, כאשר הוא חושב שזה יוסיף לו נקודות שלטון לעתיד, אבל ליברמן הוא אדם בלתי צפוי לחלוטין, שפועל כבריון ורוצה רק להיות צודק ולא להיות חכם. המדיניות של ליברמן היא צפצוף ארוך על כל העולם וזלזול בכל מי ששמו אינו ליברמן או פוטין.
כך אפשר להיות בטוחים שההחלטות של ביבי-ליברמן בעתיד - אם ייבחרו לשלטון - ישאו תמיד את האופי הנמהר-הקיצוני, כמו
החלטת 3,000 יחידות הדיור. ליברמן וסגנו, דני אילון, המתנהג ומדבר בדיוק כמו ליברמן אך בניסוח "אינטלקטואלי", אחראים להידרדרות הסכסוך עם טורקיה שהייתה בת-ברית של ישראל שנים ארוכות. רעיון הכיסא הנמוך שתפקידו להשפיל את נציג טורקיה מול נציגי ישראל היה רעיון של סגן השר, דיפלומט לשעבר, דני אילון הנ"ל.
למשל, הסכסוך עם טורקיה במקומותינו לא אוהבים לדבר על דברים לא סימפטיים ולא מזכירים כמעט את הסכסוך המיותר עם טורקיה שניתן היה לפתור אותו לו היה מישהו חכם במפלגה השולטת. כך גם לא אוהבים לדבר על תוצאות ההצבעה באו"ם וקבלת פלשתין כחברה משקיפה באו"ם. ידברו על זה, עוד כמה דקות, פה ושם, אבל ככלל, כולם יעסקו בבחירות, במפלגות המתרבות כתאים מתפצלים, ב"חגיגה הדמוקרטית" וכמובן, ובצדק, במה שמחכה לנו בתחום יוקר המחיה, אחרי הבחירות. אז את מי מעניין עניין טורקיה או עניין פלשתין והאו"ם? אלה עניינים פעוטי-ערך בעיני השלטון המתחכם והאזרחים המורדמים.
יהירות היא שם המשחק האזנתי ל
גלי צה"ל שעות אחדות אחרי ההצבעה באו"ם לטובת פלשתין, ושמעתי את אותו דני אילון, סגן שר החוץ, שדיבר כמובן ממנהטן, ניו-יורק. דני אילון, דיפלומט ותיק, וותיק 'ישראל ביתנו', דיבר על תוצאות ההצבעה הזו באו"ם כמו על השטות הכי גדולה שנשמעה בעולם. משהו לא חשוב, חסר-ערך, לא נוגע לישראל, לא ישנה שום דבר למדינת ישראל, כי לישראל חשוב רק ארה"ב וזו הצביעה בעדנו וכולי וכולי. שכח כי גם עם ארה"ב היחסים הידרדרו בתקופת שלטון נתניהו שזילזל באובמה והתנשא מעליו - כך ביבי וכך כמובן שר החוץ שלנו ליברמן.
דני אילון, בזלזול העמוק שלו בחשיבות ההצבעה, נשמע כמו עוד ישראלי מתנשא, יהיר, שלא רואה קדימה ממטר, ורק רוצה למכור לנו את הסחורה הפגומה שלו, כסוגה עילית. כמו אותו סוחר שמנסה למכור מעיל משומש וישן כיצירת אופנה עילית משובחת וחדישה. קוראים לזה תת-רמה, וזה מה שיהיה אם הליכוד-ביתנו תהיה בשלטון הבא. ואפרופו הבנייה החדשה במעלה אדומים, לא בטוח שהיא תשפיע בקלפי לטובת הליכוד-ביתנו; ל
מתנחלים יש כבר מפלגה עם מנהיג חדש, שמתאים להם הרבה יותר.
