לא בגלל דלות השפה

עוד קרב מכריע אחד עמרי מניב מדווח במעריב כי ציפי לבני, העומדת בראש "התנועה", נועדה בימים האחרונים בוושינגטון עם עיתונאי מעריב בן-דרור ימיני והציעה לו להצטרף למפלגתה במקום גבוה. ימיני, כך מדווח מניב, טרם השיב להצעה. בהארץ מדווח על כך אילן ליאור ומציין כי ימיני ביקש שלא להגיב לפנייה בנושא. בכפולה הפותחת של מעריב מתפרסם דיווח מאת ימיני על המתרחש ב"פורום סבן", כנס מדיני ביוזמתו ובחסותו של איש העסקים והפילנתרופ חיים סבן, שבו משתתפת בין היתר ציפי לבני. תצלום של לבני, לצד סבן ומזכירת המדינה היוצאת הילרי קלינטון, מלווה את רשימת ימיני, אך העיתונאי אינו מזכיר את שמה. טורו מוקדש לביקורת על נתניהו וממשלתו, בשל החלטתם לבנות עוד 3,000 יחידות דיור מעבר לקו הגבול של 1967, ביקורת שלבני שותפה לה. "רה"מ נגד ישראל", נכתב בהפניה בשער מעריב לטורו של ימיני, ושוב בכותרת טורו בכפולה הפותחת. לצד הטור של ימיני מתפרסמת ידיעה חדשותית על ההחלטה לבנות יחידות דיור נוספות בשטחים ועל התגובות לה. לבני מצוטטת כמי שהגדירה את ההחלטה של נתניהו "רעה" והוסיפה כי היא "רק מענישה את ישראל וגורמת לה נזק נוסף". במלים אחרות - "רה"מ נגד ישראל". "ארה"ב זועמת על החלטת נתניהו לקדם בנייה שתמנע מדינה בגדה", לשון הכותרת הראשית בהארץ. ברק רביד, חיים לוינסון וניר חסון שמים את הדגש על ההחלטה לבנות בשטח E-1, המחבר בין ירושלים למעלה-אדומים, אזור המכונה "שנוי במחלוקת בינלאומית". לפי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק התחייבו בשנת 2009 בפני נשיא ארה"ב ברק אובמה שלא לבנות באזור זה. "E-1 היא התנחלות בינארית", מצוטט בידיעה עו"ד דני זיידמן. "מי שמקדם את הבנייה שם שואף למצב שבו לא תהיה מדינה פלשתינית רציפה ובת-קיימא. לכן זה הקרב המכריע על ההיתכנות של שתי מדינות לשני עמים". בטור פרשנות נלווה מעריך אייל גרוס כי ההחלטה על בניית יחידות דיור חדשות בהתנחלויות "עשויה להוליך את ישראל למסלול התנגשות עם בית-הדין הבינלאומי הפלילי בהאג", לאור השינוי במעמדה של הרשות הפלשתינית. בכל הקשור לזעם, יש פער בין הכותרת הראשית של הארץ לבין המפורט בידיעה תחתיה. קלינטון מצוטטת כמי שאמרה כי פעולות כאלה "מזיקות למטרה של משא-ומתן לשלום", ונוסח דומה מצוטט מפי דובר המועצה לביטחון לאומי. חמי שלו, בטור פרשנות נלווה, אף מסביר מדוע הביקורת בארה"ב מתונה יחסית למה שהיה ניתן לצפות. "מאחורי הקלעים הם אולי מרטו את שיערותיהם מרוב ייאוש, אבל בפני המצלמות הסתפקו הדוברים האמריקנים ב'לא מועיל' יבשושי, בתקווה שבכך יתרמו להרגעת המצב", הוא כותב. לדבריו, "לאמריקנים אין עניין להיקלע עכשיו לסערה הפנימית שהייתה מתפתחת בהכרח אילו נקטו לשון חריפה יותר כלפי ישראל". אובמה עסוק בצוק הפיסקלי, קלינטון כבר חושבת על ימיה מחוץ לממשל. מרטו או לא מרטו שיערות? שלו אינו מתחייב. זעמו או לא זעמו? הארץ מדווח שכן. כותרת הטור של שלו בעיתון המודפס היא "מורטים שיערות". לפי הכותרת הראשית של מעריב, גם "מערכת הביטחון מתנגדת לתוכנית הבנייה של נתניהו". בידיעה מאת אלי ברדנשטיין, אריק בנדר ואסף גבור, המתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון, לא נכתב מי הם הגורמים במערכת הביטחון שמתנגדים לבנייה. כל שנכתב הוא ש"ההחלטה התקבלה בהתייעצות ביטחונית שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו למרות התנגדותה של מערכת הביטחון, שסברה כי יש להשתמש בסנקציה זו רק אם הפלשתינים יחליטו לפנות לבית-הדין הבינלאומי בהאג שיפעל נגד ישראל" (בהארץ מוזכר כי שר הביטחון ברק טען כי ההחלטה נבעה "משיקולי בחירות"). בכפולה הפותחת של ידיעות אחרונות נכתב כי "גורמי המקצוע" התנגדו אף הם לתוכנית הבנייה. איתמר אייכנר, עופר פטרסבורג, רוני שקד ואורלי אזולאי מדווחים כי "גורמי המקצוע [הזהירו] את הדרג המדיני הבכיר שהחלטה על בניית התנחלויות כצעד תגובה להצבעה באו"ם תקומם את אירופה וארצות-הברית ותצטייר כצעד ענישה נגד הפלשתינים". הכותרת הראשית של העיתון מחזקת את התפיסה הזו וקוראת: "ההכרה - והעונש". "ישראל היום" מקדיש את כותרתו הראשית ל"מלחמה" המתחוללת במפלגת העבודה. בראש עמוד השער מובהר כי לפי עמדת מדינת ישראל, הבנייה בהתנחלויות היא אכן "תשובה לאו"ם". כתבי העיתון שלמה צזנה, אלי לאון, יוני הרש ודניאל סיריוטי מדווחים על ההחלטה והתגובות לה בלי לציין כי "מערכת הביטחון" או "גורמים מקצועיים" התנגדו לה, בלי להזכיר את ההתחייבות של נתניהו וברק לא לבנות באזור E-1, ותוך ציטוט "גורם מדיני בכיר" שאמר אתמול כי "המשך הבנייה נעשה בהתאם למפת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל". עמוד לאחר מכן נפתחת כותרת משנה לידיעה במלים "וושינגטון ממשיכה לגבות את ישראל". יוני הרש ודניאל סיריוטי מדווחים על תגובת ארה"ב להצבעה באו"ם על הכרה ברשות הפלשתינית כמדינה משקיפה. התגובה הזו ניתנה, כמובן, לפני התגובה של ישראל והתגובה של ארה"ב לתגובה של ישראל. את הידיעה מלווה תצלום [שחר עזרן] של קלינטון ושר החוץ אביגדור ליברמן יושבים זה מול זה במסגרת כנס סבן. המסר העולה מהתצלום הוא "עסקים כרגיל". "ההופעה שלו [של ליברמן] הייתה מביכה", כותב נחום ברנע בכפולה הפותחת של ידיעות אחרונות על נאומו של שר החוץ בכנס סבן. "לא בגלל דלות השפה או כובד המבטא הרוסי. [...] המבוכה נבעה מהשילוב המיוחד לליברמן בין תוכן לסגנון. [...] ליברמן הציג בנאומו תיזה שהאמריקנים לא שמעו מעולם מפי ראש ממשלה או שר חוץ ישראלי. הסכסוך בן מאה השנה בין הציונות לתנועה הלאומית הפלשתינית לא מעניין אותו, לא בהקשריו ההיסטוריים, לא בהקשריו האתניים, לא בהקשריו הדתיים. הוא לא מכיר בשאיפה לחופש, לחירות, כשמדובר בערבים. הוא לא מכיר בהם כבני-אדם. הבעיה הפלשתינית סובבת לדעתו סביב כסף: כל עוד ההכנסה לנפש בשטחים לא מגיעה לעשרת אלפים דולר לשנה, אין תוחלת להסכם, אין טעם לראות בהם מדינה". לדברי ברנע, אחד השרים הישראלים שהשתתף באירוע אמר בעקבות נאום שר החוץ כי "ליברמן הוא הקולוניאליסט האחרון". במדור הדעות של הארץ מתפרסמת רשימה מאת אמיר אורן, לקראת ההחלטה הצפויה שלא להעמיד לדין את שר החוץ ליברמן למעט בתת-פרשה אחת, פעוטה בחומרתה ביחס לאחרות שבהן נחשד. בשנה שעברה, מזכיר אורן, הביע היועץ המשפטי יהודה וינשטיין ביטחון בהרשעת ליברמן. מאז השתנה המצב, וכעת הוא נוטה שלא להגיש כתב אישום בפרשות העיקריות. לאן נעלם הביטחון, שואל אורן, ומשיב: זיכוי אולמרט בתיקי ראשונטורס וטלנסקי הפיל את רוחה של התביעה בישראל. בשל כך ממליץ אורן לדחות את ההכרעה אם להאשים את ליברמן גם בסעיפים החמורים יותר עד שבית המשפט העליון יפסוק בערעור המדינה על זיכויו של אולמרט. בכפולה הפותחת של ידיעות אחרונות מתפרסם תצלום [שחר עזרן] של "שולחן הזהב" בכנס סבן. מלבד סבן ורעייתו, יושבים בשולחן הנבחר גם ציפי לבני, אביגדור ליברמן, אהוד ברק ואהוד אולמרט. על-אף שהשולחן עגול, זווית התצלום מציבה את אולמרט במרכז. הלילה דיבר אולמרט במסגרת כנס סבן. אתר ynet העלה בין 04:09 ל-05:06 תשעה מבזקים, כולם עידכונים בזמן אמת של התבטאויותיו של ראש הממשלה לשעבר.