לאחר הפארסה שבה הוכרזה פלשתין כמדינת נייר משקיפה, טען נציג השמאל המקומי בפאנל בערוץ 2 כי אצלם זה לא היה קורה. אם הם היו בשלטון, אבו-מאזן לא היה בכלל פונה לאו"ם. ואני אומר, למה רק זה? הרי ברור שאם רק היו הנציג ומרעיו בשלטון, הפלשתינים היו כבר מוותרים על זכות השיבה (אבו-מאזן אומנם לא אמר את זה, אבל הוא גמגם קצת והשתעל באנגלית, וגם היה לבוש בחליפה, ואם כך ברור שהוא ויתר על זכות השיבה). אבל איך בדיוק זה היה קורה, הוא לא הבהיר. למה לו לספר? אם הוא יספר לכולם, איפה תהיה ההפתעה? לעומת זאת, הוא הדגיש בחיוך חולמני, רק תבחרו אותנו, המערך, והכל יסתדר.
ואם כבר, אני אומר, ברור שגם הציפורים יצייצו בעוצמה כפולה, והכינרת תתמלא, ולא יהיה עוני בעולם, וכל ישראלי באשר הוא יקבל דירה חינם ועבודה מכניסה. בקיצור - "וצדק (חברתי) לכל".
הרי נציג המערך אמר, ויש לו תוכנית. הוא יודע.
אבל הדבר המופלא ביותר בכל המעמד המשונה הזה היה שהמראיינת התבוננה בדובר ברצינות, שאר חברי הפאנל התבוננו בו ברצינות ולא פרצו בצחוק מצלצל.
וחוץ מזה, המשיכו הטענות לזרום, להצבעה הזאת באו"ם הייתה חשיבות קריטית. יכול להיות, אני אומר, אני לא מספיק מבין בדברים אלה. אבל, כשמישהו שאל את השמאלני בחצי פה (לא נעים) לדעתו על נאום השטנה של אותו ראש מדינת-נייר באו"ם, הבהיר הנציג כי לנאום אין שום משמעות. ואני אומר, יפה מאוד. אכן סלקטיביות היא דבר מבורך. כך למשל אם אבו-מאזן וחבריו יאמרו משא-ומתן בלי תנאים - מלבד הפסקת בנייה בהתנחלויות, פירוק גושי-ההתיישבות, מסירת ירושלים, אריזת החפצים ונסיעה לאירופה, כלומר בלי תנאים מוקדמים כאמור - יאמר השמאלן המצוי: הנה אמרנו לכם, בלי תנאים זה בלי תנאים, רואים!
ואני אומר, כן. אני רואה מצויין, וגם שומע וגם מבין. ואם כבר מדברים על זה, אז למצב הסלקטיביות הזה ישנם כמה מונחים, שחלקם קשורים בהבנת הנאמר, חלקם קשורים בהבנת הכתוב והמשודר, והיתר לקוח היישר מהתחום הרפואי.
שקר נשאר שקר ישראל גם החליטה לבנות עוד כמה אלפי יחידות-דיור מגורים של בני אדם - הורים, ילדים, משפחות, בקיצור אנשים יצרנים המבקשים למצוא את אושרם מעמל כפיים הגון. אלא מה, כפי הנראה, היום לפחות מטרות מסוג זה אינן מקובלות על העולם התרבותי והנאור, ובעיקר האובייקטיבי. וכך הגענו לנזיפות אירופיות באוזניהם של שגרירי ישראל.
ואני אומר, הגענו לזמנים טובים. בהתחלה היינו "ציונים גזעניים", ועכשיו בניית בתים "מנוגדת לשלום". וכל זה לעומת הפרת הסכמים, ניסיונות לרצוח יהודים בכל הדרכים האפשריות, ועוד תופינים מעין אלה, המעוררים קריאות אישור והסכמה מקיר לקיר דיפלומטי. זה מה נקרא באירופית חדשה שוויון, פלורליזם, ובעיקר - נרטיב. מעניין מה היה אומר על זה ג'ורג' אורוול.
אבל, אני שואל: אם מדינת ישראל הייתה מתחילה להפציץ את השטחים, לשגר פצצות לבתי ספר ולגני ילדים, לחנך את ילדינו לשנוא את הערבים, ובמקביל - לדרוש שלום (באנגלית וללא תנאים מוקדמים, כמובן), האם אבו-מאזן וחבר מרעיו מעזה רבתי, שכידוע לכל אירופי רק בונים בתים ומתפללים לשלום ולאחווה בין העמים, היו זוכים לגינויים מקיר לקיר באו"ם? האם נציגיהם היו נקראים לשיחות נזיפה ואיומים, וכוחות השלום והמתינות האירופים היו מגיעים לכאן כדי להרגיע אותנו ולבקש מאיתנו יפה להפסיק?
ובאותו עניין, התראיין שוב אחד המתקדמים ממפלגת קדימה, והזכיר לכולם שבכל פעם שישראל בונה, זה גורם לצרות, ובסופו של דבר לאלימות. הוא גם הזכיר כדוגמה את "מנהרת הכותל" ומה קרה אחרי שהיא נפתחה. יפה מאוד, אלא שגל הצחוק שאפף אותי למשמע הטון האבהי-מחנך שנקט המרואיין, גורם לי לומר שראוי להזכיר לאותו שמאלני הדיוט כי שקר, גם אם חוזרים עליו מיליון פעמים, נשאר שקר. ולפני שהסלקטיביות והשיטיון ירימו שוב את ראשם, ראוי להזכיר לו ולחבר מרעיו, שלא פתיחת המנהרה הביאה לרצח יהודים, אלא ערפאת וחבר מרעיו הביאו לרצח יהודים. ובאותה הרוח, לא ביקורו של
אריאל שרון בהר הבית גרם לפרוץ האינתיפדה, ושוב, לרצח יהודים, אלא אותו אחד - ערפאת.
אה, ודבר אחרון באותו העניין -
רם עמנואל אמר. אז אמר.
