למסירה בהזדמנות: קלון חמישה כוכבים למסירה בהזדמנות, לרגל הסתבכות בפלילים, קלון חמישה כוכבים. הקלון נמצא במיקום מעולה, עם נוף מרהיב לקופה הציבורית ולמרכז ההשפעה הפוליטית. במרוצת השנים, יצא שמו לפניו כאכסניה המועדפת על רבים מבכירי ישראל. במסדרונותיו (החשוכים) נסגרו עסקות (אפלות) רבות בין אילי-הון לאלילי-שלטון. לקלון חמשת הכוכבים יש עבר מהולל ועתיד מקולל. הקלון עומד למכירה. בהעדר הצעות לרכישה, הוא עומד למסירה בחינם. איש מבעליו אינו רוצה בו. הקלון אומנם התחיל בחטא קטן, אך עם השנים נמשכה תנופת הבניה, והוא התפתח והגיע לדרגת פשע גדול, פרי יחסי אהבה מופקרת בין הון לשלטון.
ההזדמנות נוצרה בשל כך שבעלי הקלון, נצר מבית טוב (ביתנו), משובץ היטב בצמרת ובעל סיכויים גדולים לקבל תפקיד בכיר ב
ממשלה של רפובליקת בננות אי שם ב"דמוקרטיה" היחידה של המזרח-התיכון. לפיכך, בעל הקלון אינו חפץ בו.
שנים של הון-שלטון בתקופת היובש בארה"ב, עמדו שלטונות ארה"ב בפני השבר הגדול מול הפשע המאורגן, ולא הצליחו להשיג ראיות או עדים (גם אז העדים החזירו נשמתם לבורא בטרם הספיקו להעיד, או חזרו בהם מעדותם, או חלו לפתע במחלת השכחה). את הפושע הגדול הם לכדו בסופו של דבר באמצעות מערכת IRS (מס-הכנסה), אשר העמידה אותו בפני העובדות הבאות לידי ביטוי "בשורה התחתונה". בשורת הרווח הסופית, נזקפו לזכות אדם שמעולם לא עבד, רווחי הון עצומים ובעלויות צולבות בתשלובות ענק. השאלה שהכריעה את המשפט ושלחה את הפושע למאסר, היתה: מאין צבר הפושע סכומים כאלה אם לא דיווח על הכנסות?
בענייננו, איווט ליברמן, יליד 1958, הפיך הכנסות במגזר הפרטי במשך
3 שנים בסה"כ.
- בשנת 1998 כבעלים של חברת "נתיב אל המזרח" (שנה אחת)
- בין 2004-2006 דרך חברה בבעלות ביתו מיכל (אז רק בת 21), שקיבלה מאות אלפי דולרים כ"יועצת"
מלבד שלוש השנים הללו, בכל יתר השנים היה איווט ליברמן איש ציבור. מיליוני דולרים שזרמו דרך רישומים של חברות שונות על שמות נהגו לשעבר, ביתו הצעירה, וחברים, מכרים וידידים, הניבו תזרימים של מיליוני דולרים רבים.
קשר השקר תחקירים עיתונאיים העלו כי מי שמכהן כיום כשר המשפטים, הוא, בין יתר הפרקליטים הבכירים המלווים עברייני צווארון לבן, שימש גם כיועצו של ליברמן בנושא החברות שהפעיל בקפריסין. לימים, כאשר החקירה בעניינו ובעניינן של החברות הללו כבר התנהלה, התמנה עוה"ד
יעקב נאמן (פרקליטם של משפחת נתניהו ואיווט ליברמן), לכהונת שר המשפטים. מתוקף תפקידו זה, מינה עוה"ד יעקב נאמן את היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין.
יהודה וינשטיין העביר ניירות מצד לצד, ולבסוף קבע, בניגוד לעמדת הפרקליטות, בניגוד לעמדת בכירי משטרת ישראל, ובניגוד לעמדת פרקליט המדינה
משה לדור - התיק נגד ליברמן יסגר, ויוותר על-כנו רק האישום בסעיף פרשת "מינוי השגריר".
כמובן שכל קשר בין המינוי בידי יעקב נאמן (פרקליטם הפרטי של נתניהו וליברמן), לבין העובדה שתיק רחב יריעה של שחיתות שלטונית מן החמורות בתולדות המדינה, כל קשר כזה מוכחש.
גם העובדה שמינויו של
מבקר המדינה החדש,
יוסף שפירא, שעבר ראיון קבלה לעבודה באופן אישי, בסלון ביתו של ראש ממשלת ישראל (בנוכחות מי?), ולאחר מכן פיטר את הממונה על החקירה בתיק
"ביבי-תורס" - גם ההקשר הזה מוכחש.
שר המשפטים, יעקב נאמן, אינו רק פרקליטם הפרטי של המעורבים בפרשה, אלא שהוא עצמו שקרן, כפי שקבע ביהמ"ש כי שיקר בתצהיר ובעדות במשטרה (אך ללא "כוונה פלילית").
הקלון היתום הפרשות הללו מציפות אל פני השטח
את הזוהמה שבימים "כתיקונם" נמצאת רק מאחורי הקלעים. עיתונאים המפרסמים זוטות שמתגלות להם מתוך הפרשיות הללו, נרדפים. העיתונות שהייתה אמורה להיות
כלב השמירה של הדמוקרטיה, הפכה לפודל המחמד של בעלי ההון, ואלה, ממילא מחוברים לעטיני השלטון, כשם שעטיני השלטון מחוברים אליהם.
חונטת הפשע המאורגן של השלטון הנוכחי, פועלת בריבוי ערוצים נגד מערכות הדמוקרטיה, ובמקביל גם סוגרת
ערוצים סוררים שהתעקשו להוציא ולחשוף לעין כל את רמות השחיתות והסיאוב השלטוני. דבר אחד ברור וגלוי לעין כל - הקלון הנובע מפרשיות השחיתות הללו נותר יתום.
אם הייתה עסקת טיעון שנכתבה עוד לפני שהיועמ"ש הודיע על סגירת התיק הראשי, לעולם כנראה לא נדע. במסדרונות החשוכים של יחסי-הון-שלטון-עולםתחתון סוגרים עסקות אפלות הרחק מן העין הציבורית. במדינה שבה מבקר המדינה
מתראיין בסלון ביתו של ראש הממשלה (בנוכחות מי?), ומיד לאחר מינויו הוא מסלק את הממונה על חקירת
"ביבי-תורס", הכל יכול להיות. הכל, כולל חיסול חקירה שהניבה חשדות פליליים מלווים בראיות כנגד שותפו של נתניהו.
מוקפים בפרקליטי צמרת, המתוגמלים באמצעות משרות ציבוריות כדוגמת יעקב נאמן, או באמצעות הזמנות לבנין האו"ם כמו עוה"ד יוסי כהן, הם מוגנים מכל חוק וצדק. עכשיו יגדשו את האולפנים והעיתונים, מומחים ששכרם משולם בדרך כזו או אחרת, ויספרו לנו שבמעשיו של השר ליברמן אין קלון. הרי אם ידבק בו קלון ומאסר, ינותק הקשר עם הממשל והסודות הכמוסים לגבי כל המעורבים בקשר השקר של העולם התחתון שהתיישב בשלטון - הכל ידלוף. הצלת איווט היא משימה ראשונה במעלה, לכל המעורבים הפוחדים מחשיפת מעורבותם.
אם כל זה קרה
מתחת לאף של נתניהו, הריהו לא ראוי להנהיג מחמת עיוורון. ואם כל זה קרה בידיעתו של נתניהו, הריהו לא ראוי להנהיג מחמת עולם-תחתון.
המורסה של מורסי כאשר
מוחמד מורסי מוביל את אזרחי מצרים כעדר כבשים מובל לטבח בקלפיות, ולא משנה מה יעשו וכיצד יצביעו, החוקה החדשה תאושר ותכניס אליהם בדלת האחורית את חוק השריעה האיסלאמי - אנחנו מזדעזעים.
כאשר נתניהו וחבר מרעיו מובילים אותנו לקלפיות כעדר כבשים מובל לטבח, ולא משנה מה נעשה וכיצד נצביע, שלטון השחיתות והסיאוב שלו ושל מקורביו יכניס את המאפיה הליברמנית בדלת הראשית - אנחנו מזדעזעים, אבל כנראה שהרבה פחות.
מן המתמודדים לכנסת הבאה לא תהא ישועתנו. יחימוביץ' למשל, לא מוכנה להתחייב שלא תשב בממשלת נתניהו הבאה. כל שאמרה: "לא אשב עם אדם שהוגש נגדו כתב אישום". זה מעט מדי ומאוחר מדי. הציפיה ממי שמתיימרת להנהיג "את הגוש", היא להכתיב נורמות. מראש, לא בדיעבד. היא הייתה אמורה לומר: "לא אשב עם נתניהו וליברמן כי הם מושחתים. נקודה." אבל מי שעושה עסקות עם
עופר עיני, תתקשה לומר דברים כה ברורים. לכן האמירות העמומות האלה, עקב בצד אגודל, רק המעט שנדרש, ולא פירור אחד מעבר למינימום הנדרש.
אם תהיה עסקת טיעון בלי מאסר ובלי קלון, זו תהיה עילה לצאת לרחובות במקום לקלפיות. השלטון שלנו נושא קלון. בהעדר יכולת של מערכת המשפט להצמיד לכל הפרשיות הללו קלון למי שטווה את רשת הקורים הבלתי מוסרית הזו, יהא זה השלטון בכללותו שנושא בקלון, ועליו לעמוד למשפט הציבור. אם בקלפיות המשחק מכור, זה יהיה זמן למשפט הציבור. בתחריר.
