לא אחת, בחקירות בבית המשפט כעד מומחה, שואלים אותי שאלות בנושא חוות דעתי, ולאחר שאני מפרט ומשיב - תמה השואל, מדוע לא כללתי את דבריי בעדותי - מראש, בגוף חוות הדעת.
חוות דעת מקצועית של מומחה, אמורה להאיר את עיני בית המשפט בסוגיות שאינן במומחיותו של בית המשפט, ולפיכך היא צריכה להיכתב בשפה מובנת ובמסגרת סבירה מבחינת אורכה. מצד אחד מצפים מחוות דעת מקצועית כי היא תיכתב תוך גישה מדעית/הנדסית, ומצד שני - ברור שאין לגלוש ולהפכה לעבודת גמר/תזה (במישור המדעי) או לתוכנית-ביצוע/מפרט (במישור ההנדסי).
ניתן לכתוב ספר בן מאות עמודים בכל נושא מנושאי חוות הדעת, והשאלה היא -האם לכך התכוון הגורם המזמין את המסמך? דומה שהתשובה ברורה, ואף מוכחת, גם לאור היקפו המצומצם של שכר הטרחה.
עוד אני נשאל במקרים של כשל בביסוס - "האם ביצעת בדיקות אולנראסאונד לשם בדיקת רציפות הבטון בכלונסאות?"
להבהיר, בדיקה מסוג זה עלותה כ-6000 שקלים לכל כלונס (100 שקלים ההוצאה הישירה של הבדיקה ועוד כ-5000 שקלים עבור ההכנות והחשיפה של ראש הכלונס, שלעתים נמצא בתוך דירת מגורים, כולל החזרת המצב לקדמותו בתום הבדיקה). והרי חוות דעת אחת שלמה - מחירה פחות מבדיקתו של כלונס אחד... צא ולמד, כי במידע זה כלולה התשובה לשאלה הנשאלת.
ועוד, האם ניתן לחוות דעה מקצועית, מבלי לבדוק תוכניות, מבלי לחשב חישובים, מבלי לבצע בדיקות?
התשובה היא - וודאי שכן, כי מה שרואה מומחה בעיניו המקצועיות - לא רואה הדיוט, וכן יש גם "מבחן התוצאה", אותו המומחה מנתח, ומסיק מסקנות בהתאם.
בפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971 סעיף 24 נאמר כי חוות דעת תיערך לפי טפסים הקבועים בתוספת הראשונה, או בדומה להם ככל האפשר, אולם
בתוספת הראשונה יש התייחסות למסגרת הפורמאלית בלבד, ולא לשום פרט מהותי, וכן אין בה הערה כלשהי המלמדת על היקפה ומבנה של חוות הדעת.
את התוכן, ההיקף, הנספחים, יש להכין לפי הנסיבות ועל-פי הפרקטיקה בתחום זה, הנהוגה על-ידי מומחים, והמתקבלת על-ידי בית המשפט, אשר כאות להסכמתו ולתמיכתו בפורמט המקובל - הוא ממשיך למנות מומחים מטעמו.
מהנדס בניין מוסמך לתת חוות דעת בכל נושאי ההנדסה האזרחית, כך שקונסטרוקטור יכול לחוות דעה גם על אינסטלציה סניטרית, ומהנדס אזרחי המתמחה בחומרי בנייה, למשל, יכול לחוות דעה גם על נושאי אדריכלות, כגון: התאמה לתקנות ולתקנים של חלקי מבנה מבחינת התכנון הארכיטקטוני שלהם. סימוכין לגישה זו אפשר למצוא בפסק דינו של השופט המחוזי [תל אביב] ד"ר
גבריאל קלינג, ת"א 1171/89 זכריה זלוצין נגד דיור לעולה בע"מ, פסק דין משלים. להלן ציטוט מפסק הדין:
"כיום, אין קץ להתמחויות בתחומים שונים, ואין קביעה כי יש תת התמחות שאינה מנת חלקו של מומחה אומרת כי אין לקבל חוות דעתו של אותו מומחה המתייחסת לאותן תת-התמחויות. כל המשמעות של קיומן של אותן תת-התמחויות היא, שכאשר בפני בית המשפט שתי חוות דעת, אחת של המומחה הכללי, והשנייה של מי שהתמחה בתחום צר יותר, עשוי בית המשפט ליתן משקל יתר לחוות הדעת בתחומה של תת ההתמחות. אין מקום לקבוע כי קיומה של תת-התמחות שוללת את האפשרות להיזקק לחוות דעת של מי שאינו עוסק באותה תת-התמחות". עינינו הרואות כי המומחה לא נדרש כלל להיות מומחה באותה תת-התמחות ספציפית המהווה חלק מנושאי חוות דעתו. על-פי זה יש להסיק גם לגבי רמת הפירוט הצפויה בחוות דעת מקצועית.
מיד ייאמר כי כאשר ידוע מראש שהנושא העיקרי של חוות הדעת הוא קונסטרוקציות, לא יהיה טעם במינוי מהנדס שאינו רשוי [שאינו קונסטרוקטור], וטוב יעשה המזמין אם יברור לו את המומחה הבקי בתחום העיקרי של הבעיה הנבדקת. ביחד עם זאת, לזמן מומחים בכל נושא ונושא - לא יהיה חכם ונכון, מפאת העומס על בית המשפט, ההוצאה הכספית הכרוכה בכך, סרבול הדיון והוצאת הדברים מפרופורציות.
חוות דעת מקצועית יכולה שלא לכלול צירופים כלל - תוכניות מכר המהוות בדרך כלל חלק ממסמכי תיק בית המשפט בהיותן חלק בלתי נפרד מחוזי המכר, תמונות שאפשר לצרף לתצהירים בתיק או להציגן במהלך עדויות בבית המשפט - לאו-דווקא כנספחים לעדותו של המומחה, תקנים ותקנות שהם דברי חקיקת-משנה, אשר יצורפו לסיכומים לפי ההחלטה של עורכי הדין. כל אלה - אין כל חובה לצרף לחוות דעת מקצועית, ומומחים שונים נוהגים בדרכים שונות. יש המצלמים ומצרפים תמונות, ויש המעדיפים שלא לצלם דבר בעצמם, ולהותיר כל זאת לצדדים.
עם זאת, כל סעיף בחוות דעת מקצועית צריך להיות ברור ומנומק כדבעי:
כאשר יש קביעה של ליקוי, מצפים מהמומחה כי יסביר בחוות דעתו על סמך מה הליקוי הנדון הוא ליקוי - שמא אי התאמה לתקן או לתקנה, או אי התאמה למפרט, לחוזה, לתוכנית? שמא מדובר בליקוי ביצוע מובהק שלא נדרש לספק לגביו כל סימוכין, או שאין בידיעת המומחה סימוכין לקיומו, אך שקיומו מוכח? בנוסף, דרוש לקבוע את עלות התיקון של ליקוי זה - כמה עולה לגרום לביטול הליקוי? בעניין זה יובהר כי אין כל צורך לתכנן ולפרט את דרך התיקון כפי שהדבר נדרש בתוכניות עבודה ובמפרטי ביצוע, אלא די בקביעה על דרך ההערכה, כשהמומחה מכין לעצמו רקע והסבר למקרה שיידרש להיחקר על כך בבית המשפט. כך גם לגבי מקרה שיידרש לענות על שאלות הבהרה אחרות - בעניינים שונים.
עוד יוער, כי ההערכה אינה בהכרח נחותה בדייקנותה מחישוב, הנראה לכאורה חישוב מלומד.
ראשית יש לזכור כי חישוב עד המקום השני אחר הנקודה העשרונית של חוזק הבטון כדוגמה (בערכי ק"ג לסמ"ר) - אינו מועיל כלל, כי הנוסחה ושיטת הבדיקה הן בעלות סיבולת גבוהה יותר מהדיוק-לכאורה, ראה בעניין זה מאמרי "קביעת חוזקו של הבטון" (ניתן להגיע אל המאמר באמצעות רישום כותרתו במנועי החיפוש).
בנוסף, תמחיר - אף הוא אינו מדויק ואין לקדש את המחירונים - במצב בו הצעות מחיר ניתנות עם הפרשים של עשרות אחוזים זו מזו.
במצב זה, יש עדיפות למהנדסים מומחים העוסקים בתחום מומחיותם לא רק כנותני חוות דעת, אלא בעיקר כמתכננים.
