הנה אנו נכנסים כעת לימי השובבים וידוע לכולם גודל המעלות של ימים אלו, שהם מסוגלים לתשובה ולהתקרבות לקב"ה. האר"י הקדוש נתן טעם [שער רוח הקודש תיקון כ"ז] מדוע הזמן הזה מיוחד, משום שקוראים בו פרשיות של ירידת בני ישראל למצרים והתכלית בירידת בני ישראל למצרים הייתה להוציא כל ניצוצות הקדושה שהיו שם, והקריאה מעוררת את הזמן שיכול גם
האדם להוציא ניצוצות נשמתו שהתפזרו על-ידי החטאים.
ועוד ידוע שמצרים הייתה ערוות הארץ, המקום הטמא בעולם ואף על-פי כן בני ישראל שמרו על עצמם בקדושה גדולה ולא נמצא אחד בעם ישראל שהיה פרוץ בעריות. ומכוח הקריאה בתורה, אפילו אם אדם נמצא בשפל המדרגה, בפריצות וברדידות, על-ידי קריאת הפרשות יכול לחלץ את נפשו מהשפל הנורא אשר נמצא בו.
צריך לדעת, אנו עומדים עכשיו בתחילת ימי השובבים והכל הולך על-פי ההתחלה. אם בתחילה האדם מקפיד ושומר עצמו בקדושה גדולה ומקבל על עצמו קבלות חזקות, יהיה לו נוח להמשיך את כל ימי השובבים בהתעלות הנפש גדולה ולתקן את כל הפגמים אשר קילקל. ואם ההתחלה חלשה ורדודה ומלא בתירוצים, הכל יתדרדר ובסוף הימים הקדושים האלו ימצא את עצמו יותר למטה ויותר רחוק מהאמת ומהקדושה. להתחלה יש כוח גדול, ולכן אנו מבקשים מהקב"ה בתפילה: "אל תזכור לנו עוונות ראשונים". לעוונות הראשונים ולחוסר העשייה בימים הראשונים יש השפעה גדולה מאוד על ההמשך.
פגם במידת היסוד כשנתבונן על החיים בדור הזה אין לנו איך לחשוב ממה להתחיל לתקן. כל רגע האדם עומד לפני ניסיונות גדולים במידת היסוד. אלו לא ימים כפי שהיו בימי קדם, שאנשים גרו בכפרים והחיים היו יותר סגורים והניסיונות היו פחות גדולים. היום זה דור שהניסיונות נמצאים בידי האדם בכל צעד, בכל רגע, בכל אשר פונה, ניסיונות במידת היסוד גדולים מאוד. וזה מלמד אותנו שמה שחלש בדור, זה התיקון של הדור, והדור הזה מידת היסוד חלשה וכגרורה ליסוד האמונה נחלשת והחוצפה גוברת. ירד המורא לתלמידי חכמים, ירדה האמונה התמימה. והשורש של כל הרע הזה הוא פגם של מידת היסוד. כשנתעמק ונבדוק כל החצופים ומערערי הדת ומחריבי התורה, שורשם ויסודם פגום במידת היסוד. ונדע ככל שנתחזק ונחזק במידה זו, כך נקרב הגאולה ונגדיל כבוד שמיים.
וידע האדם יסוד גדול בחיזוק - בדרך התשובה לא יחשוב האדם איך אני מתקן את כל הימים האלו, אלא יחשוב איך אני עובר את היום הזה ולקבל על עצמו היום, וזה מה שנאמר: "היום אם בקולו תשמעו" - "היום" תשמע את דבר ה', מחר שוב תחשוב על מחר בלבד, לכל יום נעבוד ונילחם לחלוף אותו בקדושה ובטהרה, מחר יהיה מחר, עם הכוחות של מחר והסיעתא דשמיא של מחר. זה היסוד לנצח את היצר לעבור יום ביומו ולנצח היצר של כל יום, משום שבכל יום היצר הוא יצר אחר בצורה אחרת והבור אשר יחפור לך היצר היום הוא לא הבור אשר יחפור לך מחר. וכאשר האדם נשמר ונזהר במידת היסוד ושומר על עצמו בקדושה גדולה, אין כוח בעולם שיכול לפגוע באדם.
לא תראה רע "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי". וקשה - מה הפירוש לא אירא רע כי אתה עמדי? אלא צריך לדעת יסוד גדול: כל מצוה שאדם עושה נברא מלאך בשמיים והמלאך הזה מגן ושומר על האדם מסכנות וצרות מסוימות, כל מלאך על-פי כוחותיו, אבל מי ששומר מידת היסוד, הכוח של המלאך שנברא משמירת מידת היסוד כוחו מיוחד וגדול ביותר.
וזה אשר מלמד אותנו יעקב אבינו בפרשה: "המלאך הגואל אותי". מי המלאך הגואל שגאל את יעקב בכל ניסיונותיו וסכנותיו אשר עבר כל חייו? זה המלאך שנברא בזכות ששמר את עצמו מ"הרע". ומה זה רע? זה הפוגם במידת היסוד נקרא רע. וזה מה שכתוב על בני יהודה ער ואונן שעשו "רע". מה זה רע? פגמו בברית הקודש. אם כן, המלאך ששמר את יעקב אבינו ועמד איתו והציל אותו זה המלאך שנברא בכוח השמירה מהרע. "הוא יברך" - הוא היחיד שיכול לברך ולשמור את "הנערים", נערים צעירים שמידת היסוד בוערת בהם, רק המלאך של השמירה הזאת יכול לעמוד עם נערים בכל מרוץ וניסיונות החיים.
וזה "גם כי אלך בגיא צלמות" - גם אם האדם נמצא בגיא צלמות ברגעים ובזמנים הקשים "לא אירא רע", לא יהיה לו "רע", כי אתה, המלאך שנברא מהפך הרע, "עמדי" ועוזר ומסייע לאדם לעבור ולהתגבר על כל ההתמודדויות והניסיונות הקשים והמרים.
תלמידי חכמים מבוזים ונדע לחשוב על ההמשך איך להתמודד עם היצר ולהיזהר מכל מכשול ומארב שהיצר טומן לנו, ולהתפלל ולבקש על העבר שהקב"ה ימחל ויסלח. וידע האדם שבכוח התהלים יש כוח גדול לתקן ולעזור להתמודד עם היצר, ומי שיכול להשלים בכל יום את ספר התהלים זכות גדולה לו, ואם לא כל הספר לפחות כמה מזמורים, ויש את "תיקון הנפש" אשר בהם מזמורים קדושים אשר קרובים ומעוררים רחמי שמיים ודבר זה בדוק וברוב עם הדרת מלך. וישמע ה' את תחינתנו ואת בקשתנו ויאיר לנו אורה גדולה וישמחנו כימות עניתנו, ונחזק עצמנו בזיכוי הרבים בכל כוח.
שומעים אנו יום-יום איך הותרו הרצועה והרסן ואיך מבזים תלמידי חכמים וגדולי ישראל. צריכים לא להיות חלק בשום צד ובשום דיבור בכל מה שנעשה בימים האלו. הקב"ה לא אוהב את ביזוי התורה וביזוי כבוד גדולי ישראל. דבר זה מביא רעה גדולה לעולם, וכאשר באה הרעה עומדים ותמהים מדוע כל הרעה הזאת. היום בקלות עומדים ריקים ופוחזים אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר, ומבזים ושופכים את דמיהם של גדולי ישראל ועליהם נאמר "ארור מכה רעהו בסתר".
נשפוך שיחנו ויהבנו לאב רחמן ונחדד בנפשנו את דברי התורה הקדושה בראשית הפרשה: "ויחי יעקב בארץ מצרים", ואחרי כן: "ויקרבו ימי ישראל למות". והנה ידוע איפה שכתוב יעקב זה מורה על ירידה של עם ישראל ושפלות של עם ישראל. והיכן שכתוב ישראל זה מורה על עלייה וגדולה של עם ישראל. ופה ויחי יעקב - מתי שאדם מרגיש שהוא בירידה בגדר יעקב ובכל זאת שהוא בנפילה יעקב וגם בשפל בארץ מצרים ועודנו מרגיש חיות עם כל ירידתו והתדרדרותו בארץ מצרים בטומאה ובזוהמה בשקר, לא יעברו הימים ויבוא אליו ויקרבו ימי ישראל למות, הסוף שלו מתקרב מאוד ולא תמיד זה מוות בגוף אלא דברים היקרים והחשובים לו.
ייתן ה' שנוכל לנצל את הימים האלו לעבודת ה' ולתקן ולזכות לפני משיח צדקנו.
