אנו עומדים היום לפני מערכת בחירות. תוצאותיה, לראשונה מזה עשרות שנים, די ברורות. נשאלת השאלה: כיצד ייתכן שדווקא במדינה שחוותה בשנה וחצי האחרונות זעזועים לא קלים עדיין די ברורה תוצאת הבחירות, וכזכור - מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית.
אז נתחיל, מעט, להיזכר מה היה לנו. הייתה מחאה חברתית שהוציאה אל הרחוב בשיאה מאתיים אלף איש. הייתה מלחמת טילים מעזה רק לפני חודש. הייתה הכרזה באו"ם על הכרה במדינה פלשתינית ומעמדה של מדינת ישראל היה בבידוד. היה ועודנו האיום מאירן שקרובה, היום יותר מתמיד, להשגת פצצה גרעינית. הייתה גם מערכת בחירות בארה"ב שבמסגרתה נבחר שוב הנשיא הפחות אהוד -
ברק אובמה - הוא הוא אותו אחד שכונה על-ידי יריבו הרפובליקני,
מיט רומני, כאחד ש"זורק את מדינת ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס".
לאחר שסקרנו את הזעזועים שעברנו נעבור לחפש את תשובה לשאלה, הכמעט פרדוכסלית, כיצד זה וחרף כל זאת, מערכת הבחירות הוכרעה והאם יש בכך נורה כלשהי המהבהבת כסמן בהקשר לתשובתנו לאותם אירועים מזעזעים.
האתגר לביטחון סוציאלי אז נתחיל בתוצאה: אזרחי מדינת ישראל מאותגרים ומצליחים ללא כל ספק, לעמוד בכל האתגרים האדירים הללו. יש סיבה טובה לגאווה. עדיין, העתיד אינו מבטיח דבר והוא אף מפחיד במידה לא מועטה. ההתמודדות היא מתמדת והיא עדיין מתהווה. התוצאה החיובית היא כמובן הסיבה בהא הידיעה לכך שנתניהו ייבחר שוב ויוכל להרכיב
ממשלה חדשה בראשותו. מגיע לו. הכלכלה במדינת ישראל צועדת איתנה זאת חרף המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה ואף חרף הצוק הפיסקלי שעוד קרב ובא אצל ידידתנו בארצות הברית.
האתגר לחיות בשלום עם מדינות ערב אשר לאתגר הביטחוני שעוד נכון לנו, הרי שבארצות ערב השתנתה המפה לרעתה של מדינת ישראל כשהגושים המוסלמים ערכו הפיכה דמוקרטית ויצרו דיקטטורות חדשות בבחינת "לצאת מעבדות לעבדות". ההקצנה בעולם הערבי ניכרת ואף איננה סוף פסוק, ויש בכך כדי להדאיג את העולם כולו.
האתגר לאחווה ולרעות אז כיצד אנו נתמודד עם האתגרים הללו שעוד עומדים בפנינו? מדינת ישראל צריכה היום ימין חזק ואיתן. היא צריכה בית יהודי. היא צריכה זאת על-מנת שהעולם הערבי וגם העולם המערבי יבינו שהיא עומדת על שלה, איתנה על המשמר, כדי שאיש לא יוכל לערער שוב על קיומו של העם היהודי. כשאנו אומרים "לא עוד" אנו מתכוונים לכך.
נתניהו איננו ימין. הוא גם איננו שמאל. גם הימין שאותו הוא מוביל אחריו איננו ימין קיצוני. הוא ימין חזק שידע לעשות את הקריצה לשלום. הוא ימין שידע להושיט יד לשלום כשיבחין שהעולם הערבי מושיט לו יד לשלום. מדובר ממש באותו ימין שעשה את הסכם השלום עם מצרים. העולם הערבי יושיט גם יושיט את ידו לשלום רק כשנגדע את ידו השנייה, בה הוא אוחז את חלומו להשמיד את העם היהודי.
לצד כל האתגרים המאתגרים הללו, עלינו לגשת ללא דיחוי לאלתר כשבידינו האתגר הראשוני, ההיולי וההכרחי, והוא האתגר לחיות בינינו לבין עצמנו באחווה וברעות. רק אם נצליח באתגר זה, נוכל גם נוכל, להתגבר בעתיד על כל האתגרים שעוד נכונים לנו.
