סיסמת הבחירות שאותה החליטה תנועת "הליכוד-ביתנו" להציג בפני ציבור הבוחרים שעודנו מתלבט בעבור מי להצביע, מבקשת בדרך כאילו מתוחכמת להבהיר לציבור כי "כוח" הוא שם המשחק. במילות הסיסמה: "ראש
ממשלה חזק - ישראל חזקה". כלומר: אם ציבור הבוחרים יעניק ל
בנימין נתניהו "הרבה מנדטים" יהיה לראש הממשלה כוח לשלוט בישראל ביד רמה והוא יהיה, כהגדרת המילון, "בעל כוח פיזי רב, בעל עוצמה רבה" שיוכל גם להוביל בעוצמה את המלחמות נגד המבקשים את נפשנו.
לצערי, הסיסמה הזאת עלולה להסיט את מי שנחשף אליה לכיוון בלתי רצוי. וכל-כך למה? כיוון שמי שהחליט להשתמש בשורש "חזק" לא זכר כנראה את לקחי ההיסטוריה של עם ישראל. כי אילו טרח להקדיש מחשבה מעמיקה לבחירת הסיסמה היה מגלה מהר מאוד כי תכונת החוזק אינה בהכרח כל מה שישראל זקוקה לו בימים אלה.
כל מי שעיין אי-פעם בספר הספרים, התנ"ך, יודע כי גוליית הפלישתי היה איש חזק. כל אחד יודע גם מה עשה לגוליית נער הרועים דוד בן ישי שהיה "חלשלוש" ליד הענק הפלישתי. דוד הביס את גוליית לא בגלל כוחו וחוזקו אלא בגלל שהפעיל את שכלו ואת מלחמתו עשה בתחבולות. והתוצאה ידועה לכל: בקרב ההוא דוד ניצח או כפי שמגדיר זאת התנ"ך - וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי.
מן הטעם הזה לפחות אולי עדיף היה לבנימין נתניהו שעליו מתבסס קמפיין הבחירות של הליכוד-ביתנו להיות מוצג כאדם חכם ולאו-דווקא כשליט חזק.
סיפור העימות בין דוד לגוליית דומה במידה רבה גם להתנהלות התקשורתית בין נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד לבין ההצהרות הלוחמניות שמשמיע מעת לעת בנימין נתניהו. רק כדי להזכיר ראוי להזכיר למי ששכח את תמצית תמלול ההצהרות הקרביות של "אנשי הביניים" - גוליית הלוחם הפלישתי ודוד הלוחם היהודי.
על-מנת להבהיר את האנלוגיה אני מביא את דברי המקור התנכ"י ובצדם את המשמעות האקטואלית לימינו:
- וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי (אחמדינג'אד האירני) וַיִּרְאֶה אֶת-דָּוִד (נתניהו הישראלי) וַיִּבְזֵהוּ: וַיֹּאמֶר אֶל-דָּוִד: הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי-אַתָּה בָא-אֵלַי בַּמַּקְלוֹת?; וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת-דָּוִד, בֵּאלֹהָיו. וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-דָּוִד: לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת-בְּשָׂרְךָ, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה. (אנחנו, המעצמה האירנית, נמחה אתכם מעל פני האדמה. ואחרי שנשמיד אתכם בנשק הגרעיני שאנחנו מפתחים לא יהיה לכם, הציונים, סימן וזכר על פני האדמה שגזלתם מהעם הפלשתיני). וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן (כל כלי המשחית האפשריים - נשק גרעיני ואולי גם גז קטלני) וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. (במלים פשוטות: אני בא אל שדה המערכה לא רק כשאני מצויד בכוח האדיר הצבור בידי, אלא גם בשם זכותנו ההיסטורית על הארץ הקדושה הזאת, נחלת אבותינו מזה אלפי שנים, ובכוח אמונתו בנצחיותו של עם ישראל ). הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ (אתה וחבורת הטרוריסטים האיסלאמיים הפנאטיים שבראשם אתה ניצב - תמחקו מספר החיים) וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה: כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ".
אם נחזור לימינו: ההקשר צריך להיות ברור לכל. ומן הטעם הזה עדיף היה, לדעתי, אילו הוצג נתניהו גם כמנהיג חכם, היודע לעשות מלחמה בתחבולות, ולא רק כאיש חזק. הכוח אף פעם אינו יכול להיות חזות הכול. אבל "חזק" היא מלת המפתח בסיסמה שבחרו התדמיתנים של הליכוד-ביתנו. ואולי המומחים האלה המובילים את הקמפיין, יודעים טוב ממני מה עדיף בעיני ציבור הבוחרים.