התבשרנו מהעיתונות כי במסגרת תוכנית הבראה לתיאטרון "הבימה" תמחק המדינה לתיאטרון חוב של 18.5 מיליון שקל. בנוסף תעביר המדינה לתיאטרון זה מענק בסך 6.5 מיליון שקלים ואם לא די בכך, תיתן המדינה לתיאטרון הלוואה של 5 מיליון שקל למשך שש שנים.
במילים אחרות, בהנחה שהידיעות בעיתונות בנושא זה נכונות, המדינה תיתן מיליונים מכספנו, כספי משלמי המיסים, כולל כספי החלשים, לתיאטרון שרוב רובם של הפוקדים את הצגותיו נמנה על אוכלוסיה חזקה ובעלת יכולת כספית, ביניהם בעלי יכולת כספית גבוהה מאוד.
מדוע כספי הציבור, כולל האוכלוסיות החלשות, צריכים לממן את הגירעונות הגבוהים שצבר תיאטרון "הבימה" ושנבעו מניהול כספי כושל ולא אחראי של הנהלת התיאטרון? מדוע עלינו לממן המשכורות הגבוהות והמוגזמות של המנהלים והטאלנטים בתיאטרון? וזאת לדעת - גם כאשר היה ידוע כי התיאטרון שרוי בחובות וגירעונות גבוהים המשיכה הנהלת תיאטרון "הבימה" לשלם לבכיריה ולטאלנטים סכומים מופרזים. מישהו שילם על ניהול כושל זה?
זלזול בכספי ציבור אין לי אלא להגדיר את תוכנית ההבראה ל"הבימה" בשתי מילים: חוצפה ובושה. תוכנית ההבראה מקוממת ומרגיזה לא רק בגלל בזבוז כספי ציבור, אלא גם בגלל המסר השלילי שהיא משדרת. למוסדות ציבור דוגמת "הבימה" ודומיה, מתאפשר ואין זה נורא לגלות בזבזנות וחוסר אחריות מבחינה כספית גם אם אתה בחובות, שכן המדינה תשלם בסופו של דבר את החובות הללו. ומי זו המדינה? כולנו נשלם, ובמיליונים, על הניהול הכושל של "הבימה".
למה מחקו חובות ל"הבימה"? תשאלו למה מחקה המדינה חובות דווקא לתיאטרון "הבימה" ולא לגופים ציבוריים אחרים המספקים שירותים חינוכיים ותרבותיים חשובים לא פחותים מ"הבימה" כגון מתנ"סים לנוער במצוקה או מוסדות תרבות למיניהם בעיירות פיתוח שנסגרו בגלל חובות?
התשובה לשאלה זו, ואני מניח שכל מי שמצוי בנושא יסכים איתי, נעוצה בעובדה שרבים מאנשי התיאטרון, ובמיוחד חברי חוג הידידים של תיאטרון זה המורכב מאנשי ממון, עסקים ובעלי תפקידים ציבוריים בעבר ובהווה, מקורבים אישית וחברתית לצמרת השלטונית בארץ. איני יכול להוכיח ולקבוע בוודאות שקרבה חברתית ואישית זו היא שגרמה לממשלה להחליט על תוכנית ההבראה ל"הבימה", אבל ניתן לומר בעדינות שקרבה זו לא הזיקה. כבר נאמר לא אחת, שבארץ, אם יש לך חברים וקשרים, אתה מסודר.
תוכנית ההבראה המקוממת של "הבימה" היא לדעתי סימפטום רחב יותר לתופעה רוווחת בארץ, שהחלטות לגבי הזרמת והקצאת כספי ציבור לגופים, מוסדות ומיזמים למיניהם, לעתים אף מיותרים ובזבזניים להחריד, מתקבלות לעתים קרובות, לא תמיד מתוך ראייה ממלכתית לאומית רחבה אלא כתוצאה מלחצים ואינטרסים צרים של קבוצות לחץ מסוגים שונים הן מהימין והן מהשמאל.
"מה אתה מציע?" ודאי שואלים אתם מה אני מציע, הרי ללא תוכנית הבראה תיאטרון "הבימה" יקרוס. תשובתי חד-משמעית: תנו לו לקרוס ולאלתר. לדעתי יש לסגור אותו ולהעיף את המנהלים שכשלו. לא יהיה אסון גדול אם התיאטרון יהיה סגור אפילו לשנה. האמינו לי, לא יורגש שום חסך תרבותי כתוצאה מסגירתו של התיאטרון, הרי ממילא "פזל" תיאטרון "הבימה" בשנים האחרונות לכיוון המסחרי והבידורי הקל וכמה מהצגותיו היו מסוג זה. יש מספיק תיאטרונים בארץ מסוג זה.
תיאטרון "הבימה" הפך למקום מפגש חברתי לאנשי עסקים ובעלי ממון, ומחירי הכרטיסים הגבוהים לא איפשרו לקהל הרחב יותר לראות בו הצגות. הזהו תיאטרון לאומי? יש כאמור לסגור אותו, ובמקומו יוקם תיאטרון לאומי עממי שימשיך להיקרא תיאטרון "הבימה" כך שלא תהיה פגיעה בסמל. הוא יהיה מיועד לקהל הרחב ולא רק לבעלי יכולת כלכלית, כיאה לתיאטרון לאומי. מחירי הכרטיסים יוזלו ויהיו עממיים ושווים לכל נפש. אוטובוסים במימון מפעל הפיס יגיעו לעתים קרובות עם תושבים מעיירות פיתוח ויישובים "חלשים" כדי לראות הצגות בתיאטרון החדש וייעשה ניסיון לקרבם לעולם התיאטרון.
חשוב לציין כי חלק לא קטן מהאוכלוסיה, ובמיוחד מעיירות הפיתוח, לא ראה מעולם הצגת תיאטרון בחייו. ניהול התיאטרון יהיה אחראי ומבוקר. לא עוד ישלמו לטאלנטים ומפורסמים למיניהם עשרות אלפי שקלים בחודש ובכירי התיאטרון לא יסעו בעולם על חשבוננו.
הצעתי לסגור את תיאטרון "הבימה" ולשנות אופיו וניהולו היא בגדר אוטופיה ודבר שלא יתגשם כפי שאתם ודאי מבינים, לפחות לא בקרוב, שכן נחתמה בשבוע שעבר תוכנית הבראה ל"הבימה", שתביא להמשך הפעלתו פחות או יותר במתכונתו הנוכחית עם קיצוצי שכר מסוימים, תימשך העסקת הטאלנטים, אנשי התיאטרון ימשיכו כנראה לנסוע בעולם, אולי פחות; הגרעונות יימשכו ואנו, הציבור הרחב, ה"פשוט", שכף רגלו לא דורכת בתיאטרון "הבימה" בגלל מחירי הכרטיסים הגבוהים, נאלץ להמשיך לממן את הגירעונות וההוצאות הגדולות של תפעולו. הוא שאמרתי - חוצפה ובושה.
