ערב חג המולד בירושלים, מן הערים הקדושות והחשובות ביותר לעולם הנוצרי, כמעט ואינו מורגש באווירת העיר. קבוצות רבות של יהודים-ישראלים מטיילות בסמטאות העיר העתיקה ומבקרות בטקסי מיסת חצות בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות, שפותחות שאת שעריהן לפני המוני המבקרים. פה ושם בעיקר ברובע הנוצרי אפשר לפגוש בובות סנטה קלאוס, לבקר בכמה חנויות המוכרות מתנות לחג ולחזות בכמה עצי אשוח. השנה פעלה עיריית ירושלים יחד עם גורמים נוצריים לקשט ולהאיר כמה רחובות ובתים ברובע הנוצרי. עץ אשוח גדול אף הוקם לראשונה ביזמת גורמים נוצריים במתחם נוטרדם, מול השער החדש. אולם למרות מאמצים אלה לא נעשה די מצד השלטון הישראלי כדי לציין את החג הנוצרי החשוב, התופס מקום מרכזי בתרבותו של העולם המערבי.
בניגוד בולט לירושלים בולטות חגיגות חג המולד בנצרת, שבשנים האחרונות מושכות יותר ויותר צופים יהודים סקרנים וגם חיפה המשלבת את חג המולד באירוע השנתי של "החג של החגים". בדצמבר 2010 אף הקימה עיריית חיפה עץ אשוח בגובה 12 מ' מואר וממוחזר מ-6000 בקבוקי פלסטיק שאספו עובדי העירייה ממכולות המחזור הפזורות בעיר. הקמת עץ כזה ביוזמת עיריית ירושלים היא כמובן חלום באספמיה, לאור התחזקות כוחם של הגורמים החרדיים והדתיים גם ברמה העירונית וגם ברמה הארצית, אולם משמעות ההתעלמות הממסדית הכמעט מוחלטת מן החג הנוצרי החשוב בירושלים היא אי-ניצול של אחד ממשאביה החשובים ביותר של העיר.
ירושלים היא העיר היחידה בעולם בה חיות זו לצד זו כ-15 עדות נוצריות שונות, חלקן הגדול בעלות היסטוריה ארוכה של מאות שנים, ובה מתגוררים באופן קבוע אנשי כנסייה, נזירים ונציגי ארגונים נוצריים שונים מארבע כנפות תבל. מאחורי כל אחת מן הקהילות הנוצריות וכל אחד מן הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר ניצבים קהילות גדולות של מיליוני מאמינים, מדינות וגורמים נוצריים בינלאומיים רבי עוצמה.
ירושלים היא העיר היחידה בעולם שכמעט כל הכנסיות והזרמים הנוצריים שואפים לתקוע בה יתד. הנוכחות הנוצרית הפיזית בולטת מאוד בשלל מגדלי הכנסיות והמנזרים, בעיקר באזור העיר העתיקה והר הזיתים. בסקר שערכנו במכון ירושלים לחקר ישראל בשנות ה-90 מנינו כ-160 כנסיות בירושלים (כולל כנסיות בתוך בתי ספר ומוסדות נוצריים). במחקר נוסף שערכנו בתחילת שנות ה-2000 מנינו 117 מוסדות ואתרים נוצרים בעיר העתיקה ובהר ציון.
בנוסף, הפעילות ההיסטורית של הכנסיות והמעצמות האירופיות שעמדו מאחוריהן - בעיקר ממחצית המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה - הפכה אותן גם לגורם נדל"ני מרכזי בירושלים המחזיק בידיו - על-פי מחקר שנערך על-ידי ישראל קמחי במכון ירושלים לחקר ישראל - קרקעות בהיקף של כ-5000 דונם. השטחים הללו מרוכזים באזורים חשובים ומרכזיים של העיר כמו העיר העתיקה, האגן ההיסטורי המקיף אותה, הר הזיתים, גן הפעמון וגן בלומפילד, אזור רחוב קרן היסוד ושכונת טלביה, עמק המצלבה וסביבותיו (כולל חלק מן המגרש עליו בנויה הכנסת), הגן הציבורי סביב מנזר סן סימון בקטמון, אזור מנזר מר אליאס, סמוך לשכונת הר חומה ועוד. מצב זה הופך את הכנסיות לגורם משמעותי ביותר בכל מה שנוגע לפיתוחה של העיר בכלל והאגן ההיסטורי בפרט.
בולטת מאוד גם הנוכחות הנוצרית בתחום החינוך וההשכלה. באזור ירושלים פועלים כ-20 מוסדות חינוך שיש להם זיקה לכנסיות או לארגונים נוצריים שונים. מכיוון שחלק ניכר מן התלמידים בהם הם מוסלמים (בעיקר מבני האליטות של החברה המוסלמית) תרומתם גדולה לכלל החברה הערבית במזרח העיר. בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר פועלים בירושלים שורה ארוכה של מוסדות שיש להם זיקה לכנסיות או לארגונים נוצריים שונים בהם לומדים בעיקר סטודנטים זרים מחו"ל. בתחום השירותים החברתיים פועלים בעיר עשרות מוסדות בריאות, רווחה וצדקה שמפעילים ארגונים ומוסדות נוצריים. הבולטים שבהם הם בית החולים אוגוסטה ויקטוריה, בית החולים סנט ג'וזף, בית החולים סנט לואי, בית החולים סנט ג'והן לחולי עיניים, וארגוני צדקה רבים.
ולבסוף נזכיר את התחום החשוב של התיירות והצליינות הנוצרית. 58% מן התיירים שביקרו בישראל ובירושלים ב-2011 היו נוצרים (לעומת כ-25% יהודים) וקיים מרכיב צלייני או "תרבותי-נוצרי" כלשהוא בביקורם בעיר. המקומות הקדושים לנצרות והכנסיות החשובות (ובראשן כנסיית הקבר הקדוש) הן מוקדי משיכה מן המעלה הראשונה לתיירות העולמית. לטקסים כמו "טקס האש הקדושה", שנחוג בכנסיית הקבר לפני חג הפסחא יש פוטנציאל להפוך למוקד מרכזי עולמי של תיירות דתית ותרבותית. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים העוסקים בנושא התיירות שפוטנציאל זה של התיירות הצליינית ו"תיירות תרבותית" לא ממומש במלואו וניתן לעשות הרבה לקידומו.
התדלדלות דמוגרפית של הקהילות הנוצריות
אולם למרות הנוכחות הנוצרית המרשימה בהיסטוריה של העיר ובנופה העכשווי מתמודדות הקהילות הנוצריות המתגוררות בה עם משבר דמוגרפי קשה. ערב חג המולד 2012, הנוצרים מהווים מיעוט זעיר באוכלוסיית ירושלים. שיעור האוכלוסיה הנוצרית בעיר הוא 1.8% בהשוואה ל-19% בשנת 1946 בשלהי תקופת המנדט הבריטי. במספרים מוחלטים ירד מספר הנוצרים בירושלים מ-31.3 אלף ב-1946 ל-14.7 אלף בסוף 2011 (מהם 11,770 ערבים-נוצרים). הסיבה המרכזית לירידה במספר הנוצרים ב-65 השנים האחרונות נעוצה בתוצאות מלחמת 1948 שבעקבותיה עזבו את העיר לא רק הבריטים ורוב הנוצרים האירופים שהתגוררו בה אלא גם חלק ניכר מן התושבים הערבים-נוצרים.
ההתדלדלות הדמוגרפית של הקהילות הנוצריות וירידת מעמדם של הגורמים הנוצריים הפועלים בעיר עלולות לפגוע פגיעה קשה בקסמה של העיר ובמעמדה המיוחד. מבחינה היסטורית ניתן לומר שהנצרות הייתה במידה רבה ה"רמקול" שהפיץ את קדושתה של ירושלים ברחבי תבל ומי שהפך אותה ל"עיר עולם". פעילות זהירה וחכמה של הממשל הישראלי ברמה הממשלתית והעירונית לחיזוק מעמדם של הקהילות והגורמים הנוצריים - תוך ניסיון להתגבר על ההתנגדות של גופים דתיים וחרדיים - תגדיל את כוח המשיכה של העיר, תתרום לכלכלתה ולמימוש הפוטנציאל העצום הגלום בה.