אנשים רבים, ביניהם גם
מתי גולן מגלובס, שמעו ברדיו ביום שני השבוע "את בתו של הנשיא טוענת כי לאביה יש את זכות ההתבטאות הפוליטית, בין השאר בגלל שזה בוער בעצמותיו...".
לא ידעתי שלנשיא פרס יש בת.
או-סלו או מהר זהבה של שלושת הדובים תורמת המון גם לדיון הציבורי. היא הצהירה שיש לבטל במרץ את
הסכם אוסלו. ייתכן שזה רעיון לא רע, למה לא הציעה אותו ל
שמעון פרס ולפודלים בדרך לשם?
אני מציע בשלב ראשון, במסגרת משחק מקדים, לפרק כאלף וחמש מאות מצבות של חללי שלום אוסלו כדי להכשיר את השטח לנדל"ן מניב עליו יקום ההסכם החדש, משהו כמו הקזינו ביריחו. אבל שלא תשלחו אותנו שוב לאוסלו, חרשנו שם את כל מועדוני הלילה והמסעדות.
דרך אגב, האם תבקש שפרס יחזיר את פרס נובל למזכירות נורבגיה?
קדוש מהנה ישו רצה להיכנס למים כדי לשטוף את ידיו לפני הסעודה ולכן פנה לאל.
לך על זה, הייתה התשובה.
מה תורמים הפלשתינים לעולם? - חברה: פליטות פנסיונית עוברת בירושה מדור לדור
- תאגידים: ועדי אובדים ושאהידים
- אסטרטגיה: טרור יבשתי, אווירי ומדיני
- כלכלה: יישום מערכות להידוק חגורות
- תשתיות: מנהרות ודרכי גישה
- תעשיה: קסאמים, פג'ארים, גראדים, קטיושות
- חקלאות: זורעים בהתלהבות הרס וחורבן
- מדע: גלולות תיאבון ע"ש ד"ר ראנטיסי ואחיין שלו
- פסיכולוגיה: הכחשת שואה ובתי מקדש
- מיזוג שירותים וטרינריים: יהודים, כלבים וחזירים
- עיתונות חוקרת: בנושאי מסורת יהודית, מוצא הדם על המצה בפסח, פרוטוקולים של זקני הציונות
- דת: זיקוקי פג'ארים מעל ירושלים, אל קודס ומסגד אל-אקצה
- ספרות: רב המכר "האיש בבונקר ליד מחרטה"
- אקדמיה: הקמת הפאליטכניון. אבות מייסדים: המהנדסים יחיא עיאש ז"ל, סגנו מוחמד דף ודיראר אבו סיסי
איזה פרטנר? ראיתי כותרת בעיתון גלובוס:
אילן בן-דב: "הפסדתי מיליארד שקל על פרטנר, אני לא בוכה על שום דבר".
אפשר לחשוב שהאיש הזה ניצב בקרן רחוב עם כינור חלוד שתלוי על צווארונו וקופסת שימורים (מלפפון חמוץ או זית סורי דפוק?) משקשקת ממטבעות בידו, ויש לו מסר חשוב לילדים הצובאים על הדוב שבו וממתינים לריקוד קרקסי.
מזכיר לי סיפור אישי מימי הצבא. חזרתי פעם מתיבת הדואר במחנה והרס"ר תפס אותי על חם. בוא'נה, טירון מושתן! כן המפקד. הוא הוליך אותי לאולם משרדים והצביע על שולחן עצום מימדים. קח את זה ובוא אחרי. כן המפקד (אתם רואים, תרבות 'אחרי' פרחה בכל תחום חברתי).
סחבתי את השולחן הארור ברחבי המחנה ונשמתי כמעט פרחה. השולחן היה כבד ממני כמה מונים, אבל נצמדתי לתרבות 'אחרי' כדי לא לבייש את צה"ל. לבסוף הגענו לצריף לבן והרס"ר פתח דלת והצדיע במתיחת גוף נפלאה. אחריו אני, הגיבן מנוטרדאם.
המפקד! צעק הרס"ר לתוככי החדר. כן? ענה קול חלושות בפנים. הבאתי לך את השולחן, המפקד! ואז הוא אותת לי בתנועת יד חדה ומתנשפת ומשך אותי פנימה עם השולחן על הגב. אני, לרגע קט, הייתי הגב של המדינה. כמו בן-דב.
רק פרס יכול פורסם כאן כי נשיא המדינה הכריז כי אם יצטרך - הוא מוכן לדבר עם
חאלד משעל. עוד הוסיף הנשיא, כי חאלד הוא לא הבחירה הראשונה שלו להידברות, הוא (משעל) חי בעידן אחר...
באיזה עידן יפגוש אותו הנשיא?
מה יש יותר? עליות או מורדות?
מספרות או טייקונים?
חתולים או פחי אשפה?
קניונים או קונים?
חברי ממשלה או חברי כנסת?
ראשי ממשלות או מעטפות?
כיפות או נאשמים?
אבנים או דרך?
מפלגות או עיתונאים?
מצעים או מפלגות?
פליטים או פלשתינים?
עצי זית או שמאלנים?
מסעדות או חצילים?
גז או מניות?
שלטים ככל שמתקרבים לים המלח מתרבים שלטי האזהרה: "זהירות, בולענים בדרך לפניך".
למה לא מציבים שלטי אזהרה כשמתקרבים למפעלים של תשובה, דנקנר ושאר הקפצונים?
אתמול ראיתי במו עיניי ברחובות ירושלים ובסמטאותיה את שפע השלטים, החיצים, והתמרורים המורים במיומנות את הכיוון לתל אביב. האם התרחש תרגיל פינוי המוני של הג"א?
