בפרשת שמות עולה משה רבינו, המנהיג האולטימטיבי של עם ישראל, על במת ההיסטוריה. איזה מין מנהיג היה משה? נראה כי הוא עונה לתבניות המוכרות של מנהיגים רבים: משה לא גדל בבית עבדים, אלא צמח בתוך האליטה המצרית. הוא מכיר את מנהגי המקום, יודע להתנהל במסדרונות בית פרעה, יש אומרים שאף היה ראש לשכתו של פרעה או מנכ"ל משרדו: "ויגדל משה - שמינהו פרעה על ביתו" [רש"י על שמות ב', י"א].
אבל גם אם היה בתפקיד רם במנגנון המצרי, משה לא נשאר ספון במשרדו אלא הוא יוצא אל אחיו לראות בסבלותם. אגב, בניגוד לדעה הרווחת, הפרשן ר' אברהם אבן עזרא טוען שבשלב זה משה ראה כאחיו דווקא "המצרים, כי בארמון המלך היה". אבל גדולתו הייתה שללא קשר לקבוצת ההזדהות הטבעית שלו, הוא מזהה אי-צדק ומתקן אותו מיידית (באמצעים שהיום היו פחות מקובלים).
עד כאן משה מצטייר כדמות קלאסית של מנהיג: משכמו ומעלה גבוה מכל העם מחד-גיסא, ומאידך-גיסא מחובר אל העם וקשוב למצוקותיו. אבל במובן אחר, משה הוא אנטי-מנהיג! כפי שהוא מעיד על עצמו "לא איש דברים אנוכי... כי כבד פה וערל לשון אנוכי". הפרשנים אינם תמימי-דעים מה הייתה בעיית הדיבור של משה. כפי שהורגלנו לחשוב, ייתכן שהוא גימגם (כפי שטוען רש"י), או שהוא התקשה לבטא אותיות וצלילים מסוימים (כדברי אבן עזרא). לעומתם, הרשב"ם טוען שלא סביר שהנביא החשוב ביותר יהיה לקוי-דיבור, ולכן לדבריו משה מייחס לעצמו דווקא את החיסרון שהנחנו שהוא יתרונו המובהק: "איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון, כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים".
איך בוחרים מנכ"ל על כל פנים, משה לא מצטייר כאיש תקשורתי במיוחד, אחת התכונות שנחשבות כבסיסיות למנהיג. בספרו "חיפוש אחר הגואל: השאיפה הלא-רציונלית למנכ"ל כריזמטי" טוען החוקר מאוניברסיטת הרווארד רקש קורנה, שכיום, בין השאר בגלל התפקיד שהתקשורת ממלאת בחיינו, יש האדרה דווקא של מנהיגים אשר שובים בקסמם ובמתק שפתם את קהליהם:
"במחקרי על תהליך החיפוש אחר מנכ"ל חדש בחברות גדולות בארה"ב במשך שש שנים, מצאתי שהתרשמות חיצונית משחקת תפקיד משמעותי באופן מפתיע בקביעה מי נחשב מתאים להוביל את התאגידים הגדולים בארה"ב. הגעתי למסקנה שהאמונה הנפוצה והכמעט-דתית בכוחותיו של המנהיג הכריזמטי היא בעייתית ממספר סיבות. ראשית, אמונה זו מתייחסת בהפרזה להשפעה שיש למנכ"לים על החברות. שנית, הרעיון שלמנכ"ל חייבת להיות כריזמה, גורם לחברות להתעלם ממועמדים מבטיחים ולקחת בחשבון דווקא כאלו שאינם מתאימים לתפקיד. ולבסוף, מנהיגים כריזמטיים יכולים לעתים להביא חברות לחוסר יציבות באופן מסוכן".
קורנה מוסיף: "בעצם, מה מגדיר מנהיג מוצלח? כאשר אנשים מתארים את התכונות שבזכותן מנכ"ל מסוגל להוביל, הם על-פי רוב עושים שימוש במילה 'כריזמה'. עם זאת, כריזמה נותרה קשה להגדרה, בדומה ל'אמנות' ול'אהבה'".
"כריזמה" ו"אישיות עוברת מסך", גם אם יקשה עלינו להגדירן, הן בוודאי תכונות חיוביות וכלים יעילים להעברת מסרים, וכמובן לא פוסלות אף מנהיג או מנהל. אבל, בבואנו לבחור מנהיג או מנהל - דמותו של משה האנטי-תקשורתי מביטה בנו מתוך הפרשה כדי להזכיר לנו כי הדברים החשובים באמת הם המהות: התכנים, הערכים והשליחות שהאדם מייצג. ויאמר ה' אליו: מי שם פה לאדם או מי ישום אילם או חרשׁ או פיקח או עור? הלא אנכי ה'! ועתה לך, ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך את אשר תדבר [שמות ד', י"א-י"ב].
