המחזור השישי בליגת העל, מכבי חיפה מארחת את הפועל רמת גן. רמת גן בעשרה שחקנים כבר מהדקה ה-37. קרלוס צ'קאנה עושה עוד ספרינט על האגף, מתקיל, נלחם על כל כדור, מה שכל מאמן כדורגל מבקש משחקן.
הוא אומנם כבר בן 36 ואפילו רעמת השיער כבר לא כמו פעם, אך המחויבות שלו לקבוצה ראויה להערצה וצריכה לשמש מופת לכל ספורטאי.
בעידן שבו הכסף הגדול משחק וסכומי עתק משולמים לשחקנים, כיף לראות שיש עוד שחקנים אשר "סמל" ו"מועדון" הן לא מילים גסות בעבורם.
הוא התחיל לשחק בארץ בשנת 2003 בהפועל נצרת עילית, אך את הפריצה הגדולה שלו עשה בהפועל אשקלון, איתה הגיע עד לשלב חצי גמר גביע המדינה. לאחר מכן שיחק בהפועל כפר סבא, עירוני קריית שמונה, ואז עבר להפועל רמת גן, הקבוצה בה הוא משחק עד היום.
במהלך התקופה בה שיחק ברמת גן, חלה איגור, בנו של קרלוס, במחלת הסרטן. המועדון הרמת-גני לא נשאר אדיש לסיטואציה, ותמך בו ובבנו. איגור לא שרד ונפטר, אך קרלוס לא שכח את הנאמנות והתמיכה של המועדון.
כאן גם המקום לתת מילה טובה להפועל רמת גן אשר הבינה שקבוצת כדורגל היא גם מעין מסגרת משפחתית תומכת ברגעים קשים. שאגודת ספורט היא גם גורם מחנך אשר מגדל שחקנים רבים ונדרש להוות להם דוגמה.
כרגע צ'קאנה לא מדבר על פרישה, אך יכול להיות שבהפועל רמת גן ימצאו את הדרך לתת לצ'קאנה תפקיד במועדון ביום בו הוא יפרוש. לטובת כל חובבי הכדורגל, כדאי וראוי שהוא יישאר בנוף הכדורגל עוד שנים רבות.