מדינת ישראל חווה בשנים האחרונות פרשיות ומעשים שעולים על כל דמיון ובעצם מקרינים על ההתנהלות הכללית של החברה כולה. בפרשה האחרונה, שנקראת פרשת הרפז, נחשפנו אנחנו האזרחים לפרשה הזויה, קשה ומטרידה מאוד ברוח תוכניות הריאליטי על התנהגות נורמטיבית פסולה של אנשי וראשי צבא בראש הפירמידה שמצביעה בעצם על בעיה חינוכית-ערכית – האני העצמי, קרי האגו – עולה על כל דבר אחר!
אם כל כך הרבה מרץ, אנרגיה ואמצעים לא כשרים הופנו האחד כלפי השני, האויב בעצם הוא הם עצמם, אחד לשני, לא הערבים, לא הטרוריסטים. לפיכך, אזרחי מדינת ישראל "הופקרו"! לא הייתה חשיבה באותה עת על איומים או על תרחישים שעלולים להתחולל, לא חשיבה חדשה מחוץ לקופסה על צה"ל. בקיצור, חיסול חשבונות אישי בלבד על חשבון ביטחון מדינת ישראל כמו אחרוני העבריינים!
בתחילת ימיה של מדינת ישראל הייתה תפישה דומה לזו של שלושת המוסקטרים: "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד", או כפי שאנחנו מכירים גם במשפט "כל ישראל ערבים זה לזה". וכאן, בפרשה ה
נוראה הזאת - אין מילים אחרות לתאר אותה - נחשפנו לשבר של חינוך שעובר הישראלים!
אם לא נשכיל לחזור ליסודות, נחזור ללמד את האזרחים כולם ונתחיל בגני הילדים ובבתי הספר, ערכים בסיסיים שאינם קשורים לצריכת מותגים, להאדרת ה"אני העצמי" בלבד, אלא נושאים הקשורים בערכי יסוד וקשר למדינת ישראל – לא יהיה לנו כאן במדינה שלנו טוב!
